בן מלך

בֶּן־מֶלֶךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בן מלך
הגייה* ben melech
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ל־ך
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ בַּת־מֶלֶךְ, ר׳ בְּנֵי־מְלָכִים
  1. לשון המקרא אחד מפקידי המלך,דמות הקשורה במאסר וכליאה.
    • ”וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת-יְרַחְמְאֵל בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְאֶת-שְׂרָיָהוּ בֶן-עַזְרִיאֵל, וְאֶת-שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן-עַבְדְּאֵל, לָקַחַת אֶת-בָּרוּךְ הַסֹּפֵר, וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא; וַיַּסְתִּרֵם, יְהוָה“ (ירמיהו לו, פסוק כו)
    • ”וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט“ (ירמיהו לח, פסוק ו)
    • ”וְהָיָה, בְּיוֹם זֶבַח יְהוָה, וּפָקַדְתִּי עַל-הַשָּׂרִים, וְעַל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ-וְעַל כָּל-הַלֹּבְשִׁים, מַלְבּוּשׁ נָכְרִי.“ (צפניה א, פסוק ח)
    • ”וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קְחוּ אֶת-מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל-אָמוֹן שַׂר-הָעִיר וְאֶל-יוֹאָשׁ בֶּן-הַמֶּלֶךְ.“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק כה)
    • ”וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם, אֶת-מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-עַזְרִיקָם, נְגִיד הַבָּיִת“ (דברי הימים ב׳ כח, פסוק ז).
  2. נצר למשפחת המלוכה. אחד מצאצאי המלך.
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן-הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הֲלוֹא תַּגִּיד לִי וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן אֶת-תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי אֲנִי אֹהֵב.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ד)
    • ”וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ-נָא אֶת-הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת-מֶלֶךְ הִיא.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק לד)
    • כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.“ (תהלים מה, פסוק יד)
    • ”לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן-מֶלֶךְ.“ (תהלים עב, פסוק א)
  3. לשון המקרא בת מלך (מידה מקראית) - יחידת נפח מקראית, כ-11 לטרים משקלה. (כ-17 אחוזים יותר מבת רגילה).
    • "בלכיש נמצא שבר קנקן ועליו חקוק כתובת "בת למלך" בתוספת מידת היחס 1=2"

מידע נוסףעריכה

    • בספר דבה"ב שמו של אמון שר-העיר קודם לאזכור "בן" המלך, בשל כך יש שהסיקו שמעמדו היה פחות ממעמד שר העיר. בדוגמא מספר ירמיהו ישנה בעייתיות כרונולוגית ,משום שבזמן מתן הצו מלאו למלך יהויקים בסה"כ כ-30 שנה ולא יתכן שבנו נשלח לטפל בעיניני מאסר. גם מסיבה סגנונית הדברים אינם מסתברים מפני שלו היה מדובר בבן המלך ראוי היה שייכתב "ויצו המלך את ירחמאל בנו..."
    • מן תעודות חיצוניות למקרא עולה שהתואר בן מלך מיוחס לתפקיד פקידותי . בחותם "לאלשמע בן המלך" נעדר שמו של המלך. ובכלל, מן העדויות הארכאולוגיות נראה שנוהג הכתיבה בחותמות הוא שלאחר השם הפרטי מופיעה משרתו של בעל החותם, משמע תיבת "לאלשמע בן מלך" מגדירה משרה, ולא ייחוס שושלתי. מן הממצא האפיגרפי עולה שאף לא אחד מן השמות המופיעים עלו למלוך ותפקידם בחצר המלך אף לא נחשב לחשוב ביותר .
    • "בן מלך" במשמעות פקיד המלך נמצא גם בספר צפניה. ”בְּנֵי הַמֶּלֶךְ“ (צפניה א, פסוק ח) בפסוק זה נזכרים הם לאחר איזכורו של שר העיר, ומיד אח"כ מתוארים כנושאי משרה, משרתים רמאים - ”הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם, חָמָס וּמִרְמָה“ (צפניה א, פסוק ט)
    • פרופ' גרשון ברין מוצא ראיות חוץ מקראיות מן מצרים העתיקה ,אוגרית,מארי ,ובתעודות חיתיות מוצקות נוספות המחזקות את פירוש הצירוף "בן מלך" כפקיד. [1] [2].
  1. חוקרים מסוימים גרסו שיתכן ומדובר בבן מלך שמדי פעם עסק גם בשיטור וכליאה או בבן למשפחתו המורחבת של המלך.
  2. בת-מלך ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו): בתקופת המקרא נהגו בשתי מידות הנושאות אותו שם, רגילה-בת , ו"בת מלך" שערכה נאמד בכ17 אחוז יותר. לדוגמה אמה,ואמת המלך שהיתה גדולה יותר בשיעור 17 אחוז. (גם הנביא יחזקאל מוסר שמנה היתה שקולה ל-50 שקל כסף. ומנה מסופוטמית מלכותית שקולה היתה ל 60 שקל כסף) [3].

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

תרגוםעריכה

царевич‏‏‏‏ (תעתיק: carévič),
  • שוודית: prins‏‏‏‏

סמוכיןעריכה

  1. גרשון ברין, בן המלך / על התואר "בן המלך" (לשאלת משמעותו ודרך צמיחתו של תואר פקידותי),לשונינו ,תשרי-תשכ"ז
  2. עורך: משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב', "בן מלך" ירושלים מוסד ביאליק תשי"ד - 1954, 159
  3. שמואל ייבין, מידות ומשקלות תקניות שונות בישראל בתקופת המקרא,לשונינו, לא, ד‎ (תמוז תשכ"ז)