ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שפה קדמית
|
הגייה* |
safa kidmit
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
צרף
|
נטיות |
ר׳ שָׂפוֹת קִדְמִיוֹת
|
- עברית חדשה (ימאות) השׁוּל הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל סָמוֹךְ קִדְמִי (יֶתֶר קִדְמִי).
- "הַשָׂפָה הַצְמוּדָה לַתֹּרֶן קְרוּיָה: שָׂפָה קִדְמִית (Luff), הַחִיצוֹנִית - שָׂפָה אֲחוֹרִית (Leech), הַתַּחְתּוֹנָה - שׁׂבֶל (Foot) וְהָעֶלְיוֹנָה - רֹאשׁ (Head). (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- "המלח שעל ההגה התבונן בשפה הקדמית של המפרש ושרק חרש לעצמו." (רוברט לואיס סטיבנסון, אי המטמון, פרק 10)
- תרגום שאילה מגרמנית: Vorliek.
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.