צלה

צָלָה

בישל מאכל על אש גלויה ללא נוזלים ועפ"ר לא בקדירה.
- ” וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי“ (שמואל א׳ ב, פסוק טו)
- ”חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר“ (ישעיהו מד, פסוק טז)
- ”כיצד צולין את הפסח“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ז, משנה א)

[ארמית] התפלל.
- ”דִּי לֶהֱו‍ֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי“ (עזרא ו, פסוק י)
- כמאן מצלינן האידנא

שם פרטי לנקבה
- ”וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה“ (בראשית ד, פסוק יט)