צַלְיָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צליין
הגייה* tzalyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות נ׳ צַלְיָנִית, ר׳ צַלְיָנִים, נ"ר צַלְיָנִיּוֹת
 
צליינים נוצרים בירושלים
  1. לשון חז"ל מי שעוסק הרבה בתפילה.
  2. עברית חדשה מי שעולה לרגל למקומות הקדושים ובפעילות דתית. עפ"ר שאינו יהודי.
    • ”בתי קברות עזובים מכבר, ערים עתיקות מתמוטטות קמעה-קמעה אל חורבנן, אלו הם מעציבים למדי: ואולם, כמו כל דבר שהיה קשור פעם באנושות, עדיין יש בהם כדי לעורר בנו הרהורי אהדה, כל כמה שיהיו עצובים. לפיכך אפילו ים-המלח, יחד עם שאר רגשות שהוא משרה לעתים, אינו כושל מגעת ברגשות פחות נטולי-נועם שבנפש הצליין.“ (איי הכשפים, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
    • הצליין אמנם רואה ומתרשם. אבל באין עמו רגשת-הלב לא יועילו לו אתרים היסטוריים ומקודשים. וידוע שצליינים שבדמיון, שלא עלו ברגל לארץ-הקודש היטיבו לתאר את הארץ מן הצליינים שטילטלו עצמם והגיעו ועברו על פני ארץ-הקודש לאורכה ולרוחבה.“ (הספרות והמלחמה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל צִלָּה מארמית: התפלל. תפילה בארמית: ܨܠܘܬܐ (צלותא) ובערבית: صَلَاة (צַלַאה).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על סוטה כב א: ציילנית – בעלת תפלה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: pilgrim‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צליין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צליינים