קְלַרְנִית

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאקלרנית
הגייה*clarnit
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורש
דרך תצורה
נטיותר׳ קְלַרְנִיות
קלרנית.
  1. כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, המורכב מחמשה חלקים המחוברים זה לזה: פיה, חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון.
    • אני יודע לנגן על קלרנית רק את השיר "יונתן הקטן".
    • ניגנתי במקהלה על קלרנית.
    • המורה למוסיקה ניגנה על קלרנית.
    • לקחתי שיעורים פרטיים ללימוד נגינה על קלרנית.

גיזרון

עריכה
  • מצרפתית: clarinette. מהמילה clarine – פעמון, בתורו מהמילה clair – צלול, עם המוספית ette- להקטנה. המילה קיבלה נופך עברי בהמרת המוספית ל־ִית.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה