אבוב

אַבּוּב

אבוב מודרני.

כלי נשיפה מעץ, בעל לשונית כפולה המורכבת משתי פיסות קנה. חלקו העליון מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.
- ”וּבִשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ [...] וְלֹא הָיָה מַכֶּה בְּאַבּוּב שֶׁל נְחֹשֶׁת אֶלָּא בְּאַבּוּב שֶׁל קָנֶה, מִפְנֵי שֶׁקוֹלוֹ עָרֵב.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ב, משנה ג)
- מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק
- משפחת כלי הנשיפה מחולקת לשני סוגים, סוג האבוב-בעל פיה דו לשונית, וסוג קלרינט-בעל פיה חד לשונית
כלי ששימש לקליית דגנים, מעין מחתה.
- ”נְתָנוּהוּ לָאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנֻקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ד)
חדוש שלא נקלט שפופרת הגומי הפנימית שבתוך צמיגי המכונית.
בהשאלה מן (3): מין צמיג, בתוכו יושבים, המשמש לשעשוע בפארקי מים.

תיבת אבוב מופיעה כהלחם משנאי בצורה: ”אַבּוּבְרוֹעֶה“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה ג) מקביל לערבית בהגיית אינבוב אלרעי או עצא אלרועי (انبوب الراعي/عصا الراعي) מילולית בהוראת מקל-הרועים .והכוונה לצמח הארכובית (Polygonum).
אכדית - (אֶבּוּבֻּ, ebbūbum) בהוראת חליל-קנה סוף.