פתיחת התפריט הראשי

נְבֵלָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבלה
הגייה* nvela
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ב־ל
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ נְבֵלוֹת
 
נבלת סנאי דרוסה
  1. [ביולוגיה] גוויה של בעל חיים.
  2. לשון המקרא בעל חיים שמת ללא שחיטה כשרה, והינו אסור למאכל.
    • ”לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה“ (דברים יד, פסוק כא)
  3. [כינוי גנאי] אדם נבזה.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נבלה

נָבְּלהעריכה

  1. [מתמטיקה] סימן בצורת האות היוונית דלתא הפוכה (∇) המסמל אופרטורים וקטוריים כגון גרדיאנט, דיברגנץ ורוטור.

גיזרוןעריכה

המושג הוטבע ב-1837 על ידי המתמטיקאי האירי ויליאם רואן המילטון[2] על פי המילה מיוונית: nábla) νάβλα), שהיא הצורה היונית הנגזרת מן המילה העברית: "נבל". השם נבחר בגלל הדמיון של צורת סימן הנבלה לנבל.[1]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: nabla‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נבלה (סימן)

סימוכיןעריכה

  1.   W. Thomson, Notes Lect. Molecular Dynamics & Wave Theory of Light at Johns Hopkins Univ. x 112 (MS) (1884)
  2.   W. R. Hamilton, in Trans. R. Irish Acad. XVII. 236 (1837)