נבזה

נִבְזֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נבזה
הגייה^*	nivze
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ז־י/ה
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ׳ נִבְזֵית או נִבְזִית, ר׳ נִבְזִים, ר"נ נִבְזוֹת או נִבְזִיּוֹת

לשון המקרא בזוי, משולל כבוד.
- ”נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ.“ (ישעיהו נג, פסוק ג)
- ”וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה.“ (מלאכי ב, פסוק ט)
- ”וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.“ (דניאל יא, פסוק כא)