פושע
פּוֹשֵׁעַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פושע |
הגייה* | poshea |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־שׁ־ע |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ פּוֹשַׁעַת; ר׳ פּוֹשְׁעִים, פּוֹשְׁעֵי־; נ"ר פּוֹשְׁעוֹת |
- מי שביצע עבירה חמורה על החוק או מעשה בלתי מוסרי חמור אחר, או נוהג כך כאורח חיים.
- ”...אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְאֶת־פּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא־רַבִּים נָשָׂא, וְלַפּשְׁעִים יַפְגִּיעַ.“ (ישעיהו נג, פסוק יב)
- ”מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם; כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יהוה – וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.“ (הושע יד, פסוק י)
- ”וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו; אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה.“ (תהלים לז, פסוק לח)
- ”וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם הַפּשְׁעִים; יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז־פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת.“ (דניאל ח, פסוק כג)
- ”"טבח אומן שקלקל - חייב לשלם, מזיק הוא, פושע הוא, נעשה כאומר לו שחוט לי מכאן ושחט לו מכאן.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צט, עמוד עב)
- ”הרי זה כמו שרוצים לפטור מן הדין פושע, שחטאו הוברר, ואין עצה אחרת בלתי אם לחפות עליו, שדעתו נטרפה.“ (חלוצי הגלות, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
- ”בדקו פושע־ישראל זה ונתודע הדבר – אי שמים! – שהוא אינו יחיד ואינו ראש וראשון בדבר העבירה, ואבי־אבות־הטומאה הוא אחר, ועמו בחורים ואברכים מבעלי־הבתים החשובים!“ (לא נחת ביעקב, מאת מנדלי מוכר־ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- דבר־מה המאופיין באי־חוקיות, באי־מוסריות או בחומרה יתירה.
- נהג המשאית הורשע בעברת הריגה, לאחר שנהג ברשלנות פושעת ופגע בנוסעי המכונית שנסעה מולו.
- התנהגותם הפושעת של חברי הכנופיה ידועה בכל העיר.
גיזרון
עריכה- לשון המקרא בינוני מן הפועל פשע.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פושע |