פתיחת התפריט הראשי

גָּוַעעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גוע
שורש וגזרה ג־ו־ע, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ, הִגִּיעַ אֶל מִיתָה.
    • ”וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֹשֶׁה לֵאמֹר: הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ“ (במדבר יז, פסוק כז)
    • ”וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ-יִגְוָע (בראשית ו, פסוק יז)
    • ”מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ/ שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים/ עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת וְלִגְוֹעַ (שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, מאת יעקב ליכטמן)
  2. [מליצה] הִגִּיעַ אֶל מַצָּב שֶׁל דְּעִיכָה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

-למשמעות (1):

-למשמעות (2):

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fade‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה


השורש גוע

השורש ג־ו־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּוַע גּוֹוֵעַ יִגְוַע גְּוַע לִגְוֹעַ
נִפְעַל נִגְוַע נִגְוָע יִגָּוַע הִגָּוַע לְהִגָּוַע
הִפְעִיל הִגְוִיעַ מַגְוִיעַ יַגְוִיעַ הַגְוַע לְהַגְוִיעַ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]