נמק
נָמַק (גם: נִמּוֹק)
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נמק או נימוק |
| שורש וגזרה | מ־ק־ק, גזרת הכפולים |
| בניין | נִפְעַל |
- נִרְקַב, הִכָּה אוֹתוֹ רִקָּבוֹן.
- ”וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ“ (ויקרא כו, פסוק לט)
- ”...הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.“ (זכריה יד, פסוק יב)
- ”נִמּוֹקָה הָרֵאָה, וְאֵין חוּט הַשִּׁדְרָה קַיָּם, פְּסוּלָה.“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ג, הלכה א)
- ”הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא“ (ירושלמי, מסכת ביכורים – דף ה, עמוד א)
- ”וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ...“ (על השחיטה, מאת ח"ן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- פועל מקראי. שורש מקביל גם בארמית: אִתְמַקְמַק, כמו המשמע העברי.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמובאות נוספות
עריכה- ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם...“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
- "על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להן צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו והתפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת תענית, דף ט"ז, פרק ג')
| השורש מקק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נֶמֶק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נמק |
| הגייה* | Nemek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־מ־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ נְמָקִים; ס"ר נִמְקֵי־, הפסק: נָמֶק |
- רִקָּבוֹן שֶׁל חֶלֶק מֵרִקְמַת הַגּוּף הַחַי (רגל, יד, אצבע וכו'...)
- אדם שלא מטפל בנמקו, עלול לחוות קטיעה של האיבר בעל הנמק.
- נמק שכיח יותר בקרב אנשים כבדי משקל.
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נמק |