מתים
מְתִים
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מתים |
| הגייה* | metim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר רבוי |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מְתֵי־ |
- לשון המקרא [ספרותי] אנשים, גברים.
- ”וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.“ (דברים ב, פסוק לד)
- ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.“ (דברים כו, פסוק ה)
- ”וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי“ (בראשית לד, פסוק ל)
- ”לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא“ (תהלים כו, פסוק ד)
- ”תִּעֲבוּנִי כָּל מְתֵי סוֹדִי וְזֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי“ (איוב יט, פסוק יט)
- ”הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי אָוֶן“ (איוב כב, פסוק טו)
- ”אִם לֹא אָמְרוּ מְתֵי אָהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע“ (איוב לא, פסוק לא)
גיזרון
עריכה- כנראה צורת היחיד היא מְתוּ[2][3] או (מֻתוּדרוש מקור] כמו באכדית mutu): צורת מְתוּ מופיעה בשמות בעברית מתושלח (מתו+שלח בהוראת איש-חרב) ומתושאל,[3] והמילה גם מופיעה בשמות באוגריתית: mtbʕl (מתבעל)[4] ובאכדית בהגיית: מֻתיבָּשׁתִ, מֻתִאל Mutibašti , Mutiel כד'.[5] בתעודות אכדיות מימי סרגון השני נמצא הצירוף: "נִשֶׁה-מתי" (nišē-māti) בהוראת: 'אכלוסיה מקומית'.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמידע נוסף
עריכהחכמי הדקדוק בימי הביניים נתנו סימן לתועלת הזיכרון על מנת להבדיל בין מְתים, מְ'תֵי־ במשמעות זאת לבין מֵתים, מֵתֵי־ (רבים של 'מת'): במליצה: מתים שמתו (שוכבים) -מנוקדים בצירה(נקודות בקו מאוזן), לעומת זאת מתים חיים ( זקופים) -מנוקדים בשווא (נקודות בקו אנכי). אך כנראה שכלל זה אינו מוסכם שכן עדין יש פרשניות שונות ב-
- ”לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא“ (ישעיהו ה, פסוק יג)
- נראה שישעיהו הנביא יצר משחק מילים על ידי שימוש בשתי המשמעויות גם יחד.
- מתיך(נקוד בשווא) יהפכו למֵתים: מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. (ישעיהו, ג, כה)
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 590, entry "mt (III)"
- ↑ קליין.
- ↑ 3.0 3.1 HALOT ערך מת. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 591
- ↑ "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 229. ISBN: 978-1602801141.