צעה
צָעָה
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צעה |
| שורש וגזרה | צ־ע־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | קל |
- לשון המקרא נע ממקום למקום באמצעות רגליו.
- ”מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ“ (ישעיהו נא, פסוק יד)
- ”כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ, נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ, וַתֹּאמְרִי, לֹא אֶעֱבוֹר: כִּי עַל-כָּל-גִּבְעָה גְּבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן, אַתְּ, צֹעָה זֹנָה“ (ירמיהו ב, פסוק כ)
- ”מִי-זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ; אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, רַב לְהוֹשִׁיעַ“ (ישעיהו סג, פסוק א)
גיזרון
עריכה- מן צ-ע-ה.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהוגם:
תרגום
עריכה
| השורש צעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|