יָהַב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יהב
שורש וגזרה י־ה־בגזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נתן.
    • ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ“ (בראשית כט, פסוק כא)
    • ” אִם טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי וְאִם לֹא חֲדָלוּ וַיִּשְׁקְלוּ אֶת שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף“ (זכריה יא, פסוק יב)
    • ”וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר: הָבוּ אֶת־אוּרִיָּה אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק טו)
  2. בהשאלה: הצטרף למגמה, הסכים לפעולה.
    • הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה... הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ“ (בראשית יא, פסוקים גז)
    • הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ“ (שמות א, פסוק י)

גיזרון עריכה

  • לשון המקרא.הפועל מופיע בספרי המקרא הכתובים עברית כמעט רק בצורת ציווי: הַב, הָבוּ, הָבִי, הָבָה. וב: ”סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ“ (הושע ד, פסוק יח).בארמית המופיעה בספר דניאל ובספר עזרא מופיע הפועל כח' (28) פעמים בבניינים שונים ובזמנים שונים. נראה שהשימוש בעברית הושאל מן הארמית.
  • לשון קדם אפרו-אסיאתיות בהגיית: הְוֲואֲבּ (-hVwab) בהוראת: לתת, לשלוח. במצרית תכונה: (הֲבְּ - hꜣb‏‏‏‏) - לשלוח (שליח, מסר). בלשון געז: בהגיית וֳוהֲבּה (wähäbä) במשמעות- תן, לתת. תיבה זו מגיעה משורש וֲו-ה-בּ, (𐩥 𐩠 𐩨) [1] ערבית: (וַהַבּ وهب) - להעניק, לתת, לסבור.
  • בשפות שמיות צפון-מערביות (כנענית,ארמית,אוגריתית) בהן הגה: W' השתנה בעברית עם הזמן להגה-י', כדוגמת: "קוסיַהב"⮀ החופף לשם אחר שנמצא בכתובות :"וֲהַאבאל" , הדי פעפוע לשוני זה מתגלים בתנ"ך שמדווח: ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית“ (נחמיה יג, פסוק כד),[2].

מובאות נוספות עריכה

  • ”אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב-לָךְ“ (דניאל ב, פסוק לג) (אתה המלך, מלך־המלכים אשר אלוהי השמים נתן לך מלכות, חוסן, כוח וכבוד).
  • "נסבינון ויהבינון בקדרתא חדתא" (ויקרא רבה יט א) (נשאם ונתנם בקדרה חדשה).

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: יהב

יַהַב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יהב
הגייה* yahav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ה־ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ יְהָבִים, יְהַב־
  1. לשון המקרא משא.
    • ”הַשְׁלֵךְ עַל אֲדֹנָי יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק“ (תהלים נה, פסוק כג)
  2. בהשאלה: טרדת הנפש ודאגה.
  3. לשון ימי הביניים[דרוש מקור] תקווה, סיכוי.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  4. שם פרטי לזכר.

גיזרון עריכה

  • קרא במאמר האקדמיה ללשון העברית, יהב.
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. חז"ל מספרים שהתקשו בהבנתה עד שגילו מקבילה בשפה אחרת (ערבית או ארמית) שמשמעותה משא. השוו ערבית 'אֻהְבַּה' أهبة בהוראת ציוד. במקורות חז"ל שנלקחו מן התרגומים היווניים הקודמים, הופיע הנוסח העברי "יאהבך", ולא - "יהבך", (ויתכן ש האות א' נוספה כ'שגיאת-חכם' אותה המשיכו הבאים אחריו), מכל מקום איש מפרשני המקרא הקדומים או המאוחרים אינו מציע להבין את "יהבך" כ'תקוותך'. היקרות צורת יהב המלמדת כנראה על הטעמה מלעילית ניתן למצוא אצל הפייטן הארץ־ישראלי - יניי, בן המאה השישית לספירה שכותב: "מאד עזה כמוות אהב, נידמה להסקת להב, סלה לא יכבוה מי רהב, עלינו במורא יהב. [3].
תרגום מהתלמוד "לא ידעו החכמים מהו "השלך על ה' יהבך" אמר רבה בב"ח יום אחד הייתי הולך אחרי ישמעאלי והייתי נושא משא ואמר לי "שקול יהביך ושדי אגמלאי" - קח משאך והשלך על גמלי. (בבלי ר"ה כ"ו ע"ב)
  • כיום מייחסים למילה משמעות של תקוה או יחול אך לדברי חז"ל הנ"ל וגם על פי ההשוואה לפועל יָהַב בן אותו השורש, מסתבר יותר שמשמעות המילה: מה שאדם נושא או נותן.
  • ניקוד המילה יְהָב בהגייה מלרעית משוערת על פי כללי הנטייה אך נפוץ לנקד יַהַב במשקל קֶטֶל.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רד"ק פירש, "'השלך על ה' יהבך' - כלומר אשר נתן לך עד היום השלך עליו צרכך והוא יכלכלך".

צירופים עריכה

נרדפות עריכה

תרגום משמעות 1+2 עריכה

תרגום משמעות 3 עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  • יַהַב, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 בפברואר 2018

הערות שוליים עריכה

  1. , 2010, Wolf Leslau ,Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic)": Geʻez-English, English" עמוד-2
  2. מאת-אוהד כהן, קוסיהב / בעליתן / קוסנתן / נתנמרן / נתני / קוסוהב / נתנבעל - QWSYHB / BʿLYTN / QWSNTN / NTNMRN / NTNY / QWSWHB / NTNBʿL: על חשיבותם של שמות פרטיים מאדומיה להבנת מציאות הלשון בארץ ישראל בתקופה הפרסית; שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כו‎ (תש"ף / 2020, עמ'-263)
  3. המחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב