ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אפסניא
|
הגייה* |
afsanya
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
|
שורש |
א־פ־ס־ן
|
דרך תצורה |
שאילה מלועזית
|
נטיות |
ר׳ אַפְסַנְיוֹת
|
- לשון חז"ל תשלום המשכורת והמזונות לחיילים.
- ”וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד, אֶלָּא כְדֵי לִתֵּן אַפְסַנְיָא“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ב, משנה ד)
- "מלך בשר ודם עומד במלחמה, אינו יכול לא לזון חיילותיו, ולא לספק להם אפסניות, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן" (מדרש תהלים קלו)
- "שהיינו נותנים להם אפסניות ועושים להם דונאטיבי ומעלים להם סלניא" (ספרי על דברים לב)
- מיוונית: opsṓnion) ὀψώνῐον) – משכורת, אספקה; הלחם של ópson) ὄψον) – מטעמים, וכן ōnéomai) ὠνέομαι) – אקנה, בתורו מן ônos) ὦνος) – מחיר.
- בחז"ל מצינו גם את התצורה ברבים: "אופסנין" (מדרש תנחומא, פרשת צו א).
- בחלק מהמקורות מופיע בטעות "אספניא".