פסח על שתי הסעפים
פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פסח על שתי הסעיפים |
| הגייה* | pasakh al shtei haseipim |
| חלק דיבר | צרף |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ס־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא לא היה מסוגל לקבל החלטה מכל האופציות שהוצעו לפניו.
- "יאמרו אלה המוצאים לנכון להתווכח עם ה'פוסחים על הסעיפים'" (על חזיון ה"שמד" - יח ברנר)
- "מלחמת צירי האֵלים בבין-הערבים לפני עם פוסח על שתי הסעיפים." (שאלות והערות - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
מקור
עריכה- מהתנ"ך: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר." (מלכים א יח כא).
מידע נוסף
עריכה- יש המפרשים "סעיף" במשמעות "מחשבה". למשל, רש"י, בפירושו על מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"א מפרש: "'שתי הסעפים' - שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלהים".
- יש המפרשים "סעיף" במשמעות "ענף". כציפור המדלגת בין ענפי האילן.
הפירוש "מצודת ציון", משלב בין הפירושים: "'הסעיפים' - המחשבות כמו ”סעפים שנאתי“ (תהלים קיט, פסוק קיג), והוא לשון מושאל מסעיף־אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן".
- בביטוי זה המילה סעיף ממוספרת כנקבה.
ביטויים קרובים
עריכהראו גם
עריכה| השורש פסח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים
עריכה- פרשנות, אתר מקראגשר
- הסבר על הביטוי באתר "השפה העברית"