יוֹם טוֹב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאיום טוב
הגייה*yom tov
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשט־ו־ב
דרך תצורהצירוף
נטיותר׳ יָמִים טוֹבִים
  1. לשון המקרא (יהדות) תאריך קבוע בלוח השנה העברי בו קבעה התורה חג.
    • ”בְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב (אסתר ח, פסוק יז)
    • ”מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל, וְלֹא אָמְרוּ בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, וְאִי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב; לְפִיכָךְ הִקְדִּימוּהוּ לְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל.“ (משנה, מסכת שקליםפרק ג, משנה א)
  2. ברכה הנאמרת לאדם אחר בעת פרידה.
  3. שם פרטי לזכר.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

2

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: יום טוב
השורש טוב

השורש ט־ו־ב הוא שורש הניטה בעתיד של בניין קל לפי גזרת נפ"יו, וביתר הנטיות ניטה לפי גזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

עריכה
ט־ו־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל טֹב טוֹב יִיטַב -אין- לֵטוֹב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵטִיב מֵטִיב יָטִיב הָטֵב לְהָטִיב
הֻפְעַל הוּטַב מוּטָב יוּטַב -אין- -אין-
פִּעֵל טִיֵּב מְטַיֵּב יְטַיֵּב לְטַיֵּב טַיֵּב
פֻּעַל טֻיַּב מְטֻיָּב יְטֻיָּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

עריכה