פתיחת התפריט הראשי

תְּחוּם שַׁבָּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תחום שבת
הגייה* tchum shabat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ח־ם; ש־ב־ת
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. אזור מחוץ לעיר שהנודד בו אינו עובר על איסור נסיעה בשבת.
    • ”אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ה, משנה ה)
    • ”אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ד, משנה ב)
    • ”אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה; הָא כֵיצַד – אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְחוּם שַׁבָּת; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ה, משנה ג)
    • ”מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו – מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת.“ (בבלי, מסכת חגיגהדף טו, עמוד א)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תחום שבת
  טקסט בוויקיטקסט: תחום שבת