ביצה
ערך זה עוסק במבנה המיועד להכיל עובר אצל חלק מבעלי החיים. לערך העוסק בסביבה הטבעית; ראו בִּצָּה.
בֵּיצָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ביצה |
הגייה* | be(y)tsa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ב־י־ץ |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר׳ בֵּיצִות, בֵּיצֵי־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- מבנה סגלגל המיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו בתקופת חייו הראשונה בסוגים רבים של דגים, זוחלים, דו חיים, חסרי חוליות, יונקי הביב וכל סוגי העופות.
- ”כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא-תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים“ (דברים כב, פסוק ו)
- ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה“ (ישעיהו נט, פסוק ה)
- ”קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים / וּבְכָל-בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר“ (קֵן לַצִּפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת).
- דו־חיים מטילים ביציהם העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים.
- ביצת עופות (במשמעות 1) שלא הפרתה והוטלה כחלק ממחזור הרביה. היא המכילה חלבון וחלמון ומשמשת למאכל בתרבויות רבות. (לרוב אלו של התרנגולת)
- ”עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל – עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל (עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל).“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ג)
- ”בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּתַבְלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יב)
- שַׁקְשׁוּקָה היא מאכל העשוי מביצה המבושלת ברוטב עגבניות, בצל ופלפלים.
- [עממי] אשך, בלוטת הזרע של הזכר.
- ”אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא, כֹּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ב)
- ”אֵין לוֹ בֵיצִים, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אַחַת, זֶהוּ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה)
- (יהדות) מסכת בסדר מועד, במשנה ובתלמוד, העוסקת בהלכות יום־טוב.
גיזרון
עריכה- תרנגולות הבית לא היו ידועות בקרב הילידים שבישראל טרם התקופה הפרסית, לכן הביצה המופיעה במקרא מתיחסת לביצת עוף הבר או ביצי ציפור סתם. ביצת התרנגול זכתה למעמד בכיר בשולחנות חכמי התלמוד שהקדישו למוצר הצריכה הנחשק מסכת שלימה. המילה משותפת למספר לשונות שמיות:
- מקבילה בערבית: بَيْضَة (בַּיְצָ'ה) במשמעות זו. שורש זה (ב־י־ץ) משמש בערבית גם בהוראת הצבע הלבן.
- בארמית ביעה, ביעתא (בכותחא), יתכן ומדובר בנגזרת של המילה המנדעית בֵּשׁיוֹ beshyo במשמעות סדק, קרע, פצח.
- 4. המסכת נקראת ע"ש המילה הראשונה שבה: ”בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵּאָכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵּאָכֵל.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה א)
צירופים
עריכה- אי אפשר להכין חביתה בלי לשבור את הביצים
- אתמול אפרוח עכשיו ביצה
- הלך על ביצים
- ביצת חופש
- ביצה מגולגלת
- ביצה מקושקשת
- לא כדאי להניח את כל הביצים בסל אחד
- ביצי משק
- ביצת עין
- ביצת פסחא
- ביצת קולומבוס
- ביצה קשה
- ביצה רוסית
- ביצה רכה
- ביצה שלא נולדה
- ביצה שלוקה
- יש לו ביצים
- ביצה מוזרת
- מגן ביצים
- מסכת ביצה
- פתפותי ביצים
- קצף ביצים
- תא ביצה
- קעקע ביצתו
- החזיק אותו בביצים
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה מבנה סגלגל המכיל עובר
|
בלוטת הזרע של הזכר (עממי)
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דף פירושונים |
ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ביצים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביצים |