ביצה

ערך זה עוסק במבנה המיועד להכיל עובר אצל חלק מבעלי החיים. לערך העוסק בסביבה הטבעית; ראו בִּצָּה.

בֵּיצָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ביצה
הגייה^*	be(y)tsa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־י־ץ
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ בֵּיצִות, בֵּיצֵי־

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

ביצת התרנגולת (2)

מבנה סגלגל המיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו בתקופת חייו הראשונה בסוגים רבים של דגים, זוחלים, דו חיים, חסרי חוליות, יונקי הביב וכל סוגי העופות.
- ”כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא-תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים“ (דברים כב, פסוק ו)
- ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה“ (ישעיהו נט, פסוק ה)
- ”קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים / וּבְכָל-בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר“ (קֵן לַצִּפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת).
- דו־חיים מטילים ביציהם העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים.
ביצת עופות (במשמעות 1) שלא הפרתה והוטלה כחלק ממחזור הרביה. היא המכילה חלבון וחלמון ומשמשת למאכל בתרבויות רבות. (לרוב אלו של התרנגולת)
- ”עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל – עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל (עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל).“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ג)
- ”בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּתַבְלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יב)
- שַׁקְשׁוּקָה היא מאכל העשוי מביצה המבושלת ברוטב עגבניות, בצל ופלפלים.
[עממי] אשך, בלוטת הזרע של הזכר.
- ”אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא, כֹּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ב)
- ”אֵין לוֹ בֵיצִים, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אַחַת, זֶהוּ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה)
(יהדות) מסכת בסדר מועד, במשנה ובתלמוד, העוסקת בהלכות יום־טוב.

גיזרוןעריכה

המילה משותפת למספר לשונות שמיות:
- מקבילה בערבית: بَيْضَة (בַּיְצָ'ה) במשמעות זו. שורש זה (ב־י־ץ) משמש בערבית גם בהוראת הצבע הלבן.
- בארמית ביעה, ביעתא (בכותחא), יתכן ומדובר בנגזרת של המילה המנדעית בֵּשׁיוֹ beshyo במשמעות סדק, קרע, פצח.

4. המסכת נקראת ע"ש המילה הראשונה שבה: ”בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵּאָכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵּאָכֵל.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה א)