חביתה
חֲבִיתָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חביתה |
| הגייה* | khavita |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ב־ת |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ חֲבִיתוֹת, חֲבִיתַת־ |
גיזרון
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. על פי המילה היחידאית במקרא: ”וּמַתִּתְיָה מִן הַלְוִיִּם הוּא הַבְּכוֹר לְשַׁלֻּם הַקָּרְחִי בֶּאֱמוּנָה עַל מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק לא) [1].
- מקבילה בערבית خُبْز (חֻ'בְז) – לחם. געז: ḫəbəst) ኅብስት)[דרוש מקור].[דרושה הבהרה]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חביתה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חביתות |
הערות שוליים
עריכה- ↑ מופיע במשנה בהוראת מאפה הנעשה בעזרת מחבת: ”וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּין, וְהַיַּיִן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ג)