מַחֲבַת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמחבת
הגייה*makhvat
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשח־ב־ת
דרך תצורהמשקל מַקְטָל
נטיותר': מַחֲבַתּוֹת, נ"י: מַחֲבַת־
מחבת מפלדת אל־חלד
  1. כלי עגול, בדרך כלל עשוי מתכת ובעל ידית, המשמש לטיגון מזון.
    • ”וְכָל-מִנְחָה, אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר, וְכָל-נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת, וְעַל-מַחֲבַת – לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ, לוֹ תִהְיֶה“ (ויקרא ז, פסוק ט)
    • ”ואתה קח לך מחבת ברזל“ (יחזקאל ד, פסוק ג)
  2. בהשאלה: מאפה הנעשה במחבת 1
    • ”וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת וְלַמַּחֲבַת וְלַמֻּרְבָּכֶת וּלְכָל מְשׂוּרָה וּמִדָּה“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כט)

גזרון

עריכה
  • מקור המילה במקרא.

פרשנים מפרשים

עריכה

• אבן עזרא: מחבת - קערה מכוסה בקערה (ויקרא ב, ה) לשיטת האבן עזרא מחבת כמו חבית משורש חב"א ומלשון מחבוא.

• תפארת ישראל: מחבת לשון חבוי וחפוי ומכוסה (מנחות ה, ח)

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מחבת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירים ומחבתות