פלפל

פִּלְפֵּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלפל
הגייה^*	pilpel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ל־פ־ל
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ פִּלְפְּלִים

פלפל (2) אדום

לשון חז"ל פלפל שחור – צמח ממשפחת הפלפליים שכותשים את פריו לכדי אבקה חריפה.
- ”בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ה)
- ”פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִּרְצועָה שֶּׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִים שֶׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ג, משנה יב)
- ”הַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשׁוֹם, וְהַפִּלְפֵּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים לְבָנִים, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק א, משנה ה)
- ”הקבלן הוציא מילקוטו נקניקים מבושמים בשום ופלפל, ויחתוך מהם חתיכות חתיכות, ויפצלן ויבלען לתיאבון.“ (בין קודש לחול, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
פרי ממשפחת הסולניים. פירותיו עגולים או מוארכים בצבע אדמדם או ירקרק. חלק מזניו של הפלפל משמשים לייצור תבלינים.
- ”בגן כמעט התיבש הכל. אפילו העגבניות היפות, שהושקו בהתמדה הולכות ומתנונות, ועוד מעט לא ישאר להן זכר. רק החצילים והפלפלים עומדים בפריחתם וכל הטפול נתון להם.“ (המוצא, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "יושבים סועדים סלט ומרק ופלפל ממולא. / וכבר לא ילכו לבקר / חבר שלהם, אדון שוקו אחר." (אדון שוקו, מאת חיה שנהב)
בהשאלה: מי שיש בו חריפות, עניין או מרץ.
- הבחורה הזו היא פלפלית, תמיד יודעת לענות תשובה מתכחמת לכל שאלה.

גיזרון

מסנסקריט: בהגיית: פִּיפָּאלִי (pipali). באמצעות המסחר עבר השם ללטינית piper (העיצור [l] התחלף בעיצור [r] בתהליך נפוץ של חילופי למנ"ר) ומשם לאנגלית עתיקה (pipor), גרמנית (Pfeffer), צרפתית (poivre), הולנדית (peper) ולשפות נוספות. במקביל עברה המילה מן ההודית לפרסית וממנה לארמית, וכך הגיעה גם ללשון חז"ל; היא מצויה בעברית של המשנה בצורה "פלפלין" או "פלפלת" ובארמית של התלמוד בצורה "פלפולא". כשהכוונה לפלפל השחור לסוגיו.
במאה השש עשרה התרחבה משמעות המילה והתחילו לתאר בה גם את הפרי פלפל שגדל ביבשת אמריקה שאך התגלתה. אמנם אין כל קשר בוטני בין הצמחים, אך הפלפל האמריקאי היה חריף כמו זה שבא מהודו ולכן כינו אותם באותו שם.
בתחילת המאה השמונה עשרה החל הפלפל לשמש בשפות האירופיות באופן מטאפורי לציון "מרץ" או "אנרגיה"; שימוש זה חדר גם לעברית החדשה. לא ברור אם המילה התלמודית פלפול, המתארת עיון עמוק בסוגיה, נגזרת גם היא מן הפלפל, על רקע החריפות המאפיינת אותו, או שבאה ממקור אחר.