כתש

כָּתַשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כתש
שורש וגזרה	כ־ת־שׁ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הכה ודפק פעמים מספר על דבר ושברו לחתיכות קטנות. הפעיל לחץ על דבר ושינה את צורתו.

   • ”אם תכתוש את האויל במכתש“ (משלי כז, פסוק כב)
   • ”היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ אם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן העץ עם הזרע“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ו)
   • ”שלשה זיתים ובהן שלשה שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ד)
   • ”אין כותשין את המלח במדוך של עץ אבל מרסק הוא ביד של סכין בעץ הפרוד ואינו חושש“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק יד, הלכה טו)
   • ”ולא יתן אבן על גבי הדם ויכסה אבל מכסה בסיד בגפסיס ובחרסיס שכתשן ועשאן עפר“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ו, הלכה יא)

2. בהשאלה: במובנים שונים.

   • מטרת המבצע הצבאי לכתוש את
   • בהרצאתו התייחס לתאוריה החדשה ותקף וכתש אותה

3. לשון חז"ל (כתואר בינוני): נכנס לתוך. מעורב עם דבר אחר.

   • ”הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר ואם היה שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פאה לכל“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה ג)

גיזרון

• שורש מקראי. המילה מופיעה פעם אחת במקרא. 3 על פי דמיון לתנועת יד המכתשת.

צירופים

• צירוף מילים

נגזרות

• כתישה
• נכתש
• כתוש
• מכתש, מכתשת.

מילים נרדפות

• ריסק
• מעך
• טחן
• נתץ

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• התכתש