יש להוסיף לדף זה את הערך: טַחָן.

טָחַן

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא טחן
שורש וגזרה ט־ח־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. מעך גוף מוצק עד אבק.
    • ”וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר-דָּק וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁק אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (שמות לב, פסוק כ)
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
    • ”קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת.“ (ישעיהו מז, פסוק ב)
  2. [עממי] קיים יחסי מין.
    • תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי; וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין.“ (איוב לא, פסוק י)

גיזרון

עריכה
  1. מן המקרא. מקבילה בערבית طحان.
  2. המובן הוא נתן שירות בלשון נקיה. ויש שהסבירו שזה נקרא כך מצד הדמיון לפעולת הרחיים, שהתחתון נייח והעליון רוכב עליו.[1] כך לדוגמא, הפסוק ”לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב“ (דברים כד, פסוק ו) מתפרש בתרגום המיוחס ליונתן על אדם המונע באמצעות כשפים מחתן וכלה להזדווג: "ולא יהוי גבר אסר חתנין וכלין בחרשין".
  • לדעת חז"ל (סוטה י ע"א) זו גם המשמעות בפסוק: ”...וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.“ (שופטים טז, פסוק כא), אבל לדעת רוב המפרשים פירוש זה רחוק מהפשט.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  1. ר"א אזכרי, ספר חרדים, פרק ה אות מב.