טחן קמח טחון
טָחַן קֶמַח טָחוּן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טחן קמח טחון |
| הגייה* | takhan kemakh takhun |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | פתגם |
| נטיות | נ׳ טָחַנָה קֶמַח טָחוּן, ר׳ טָחַנוּ קֶמַח טָחוּן |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- אמר דברים ידועים זה־מכבר, לא חידש כלום.
- ”העסקנים הללו! טחנו קמח טחון ולידי מסקנה לא באו. כל אחד חכם בעיניו; נואם נאומים ארוכים. מי מלבדו שומע לו? רצו לשכנע אותי שאשאר ללינת לילה, לא שוכנעתי.“ (עם הגירוש, מאת דבורה דביר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מסופר בתלמוד הבבלי שלאחר שהחריב נבוזראדן את בית המקדש, זחה דעתו, ובת קול יצאה ואמרה לו: ”עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צו, עמוד ב). כלומר: עם הרוג הרגת, היכל שרוף שרפת, קמח טחון טחנת.