טחן קמח טחון

טָחַן קֶמַח טָחוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טחן קמח טחון
הגייה* takhan kemakh takhun
חלק דיבר פועל
מין זכר
שורש
דרך תצורה פתגם
נטיות נ׳ טָחַנָה קֶמַח טָחוּן, ר׳ טָחַנוּ קֶמַח טָחוּן
  1. אמר דברים ידועים זה־מכבר, לא חידש כלום.
    • ”העסקנים הללו! טחנו קמח טחון ולידי מסקנה לא באו. כל אחד חכם בעיניו; נואם נאומים ארוכים. מי מלבדו שומע לו? רצו לשכנע אותי שאשאר ללינת לילה, לא שוכנעתי.“ (עם הגירוש, מאת דבורה דביר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • מסופר בתלמוד הבבלי שלאחר שהחריב נבוזראדן את בית המקדש, זחה דעתו, ובת קול יצאה ואמרה לו: ”עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף צו, עמוד ב). כלומר: עם הרוג הרגת, היכל שרוף שרפת, קמח טחון טחנת.

ראו גם

עריכה