אשך

אֶשֶׁךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשך
הגייה^*	eshekh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־שׁ־ך
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ אֲשָׁכִים, זוגי: אֶשְׁכֵּיִם (נדיר מאוד)

{{{כותרת}}}

לשון המקרא כל אחת משתי בלוטות התלויות מחוץ לגוף הזכר, בין הרגליים האחוריות. הבלוטות מייצרות ומפרישות תאי זרע, כלומר תאי מין זכריים, וכן הורמוני מין.
- ”אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ.“ (ויקרא כא, פסוק כ).
- ”והקויית מים רעים בתוך האשכיים. וחולי מקוות השת והאשכיים.“ (פרקי היפוקרט, תרגום ופירוש, מאת שבתי דונולו, אחרי שנת 982, באתר מאגרים)
- האשכים תלויים מחוץ לגוף, כיוון שהטמפרטורה האופטימלית לייצור תאי זרע נמוכה מטמפרטורת הגוף.
- התפתחות לא תקינה של האשכים בגיל ההתבגרות עלולה לגרום לעקרות, ולכן מומלצת בדיקה אצל רופא מומחה.

אכדית: išku. אוגריתית: אֻשכ.
הצורה הנפוצה ביותר של המילה היא צורת הריבוי: אֲשָׁכִים, שנהגית ‍ashakhim. צורת היחיד התקנית היא אֶשֶךְ, אולם בלשון הדיבור רווחת הצורה אָשָׁךְ (הגייה: ashakh). צורה זו נחשבת בלתי-תקנית. בעוד צורת הזוגי אֶשְׁכֵּיִים (הגייה: eshkaim) נדירה מאוד ולא קיימת בעברית חדשה.

ערך בוויקיפדיה: אשך

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשכים