אשך

אֶשֶׁךְ, אָשָׁךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשך
הגייה^*	eshekh, ashakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־שׁ־ך
דרך תצורה	משקל קֶטֶל, משקל קָטָל
נטיות	ר׳ אֲשָׁכִים, זוגי: אֶשְׁכֵּיִים (נדיר מאוד)

אשכים

כל אחת משתי בלוטות התלויות מחוץ לגוף הזכר, בין הרגליים האחוריות. הבלוטות מייצרות ומפרישות תאי זרע, כלומר תאי מין זכריים, וכן הורמוני מין.
- האשכים תלויים מחוץ לגוף, כיוון שהטמפרטורה האופטימלית לייצור תאי זרע נמוכה מטמפרטורת הגוף.
- התפתחות לא תקינה של האשכים בגיל ההתבגרות עלולה לגרום לעקרות, ולכן מומלצת בדיקה אצל רופא מומחה.

הצורה הנפוצה ביותר של המילה היא צורת הריבוי: אֲשָׁכִים, שנהגית ‍ashakhim. צורת היחיד התקנית היא אֶשֶךְ, אולם בלשון הדיבור רווחת הצורה אָשָׁךְ (הגייה: ashakh). צורה זו נחשבת בלתי-תקנית. בעוד צורת הזוגי אֶשְׁכֵּיִים (הגייה: eshkaim) נדירה מאוד ולא קיימת בעברית חדשה.
תיבת אשך מופיעה במקרא: ”אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ.“ (ויקרא כא, פסוק כ).
משנה, בלשון נקייה "מאושכן" ”המאושכן, ובעל גבר.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה) בהוראת בעל מום ב"איזור הרבייה".
בלשון מצרית קדומה המופיעה במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצויה תיבת הירוגליף בהגיית 'אֵשֹוּאַ' זהה לתיבת אשיה (ȧsua) .