|
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".
| א־ו־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אוֹר |
אוֹר |
יָאוֹר |
אוֹר |
לֵאוֹר |
| נִפְעַל |
נָאוֹר |
נָאוֹר |
יֵאוֹר |
הֵאוֹר |
לְהֵאוֹר |
| הִפְעִיל |
הֵאִיר |
מֵאִיר |
יָאִיר |
הָאֵר |
לְהָאִיר |
| הֻפְעַל |
הוּאַר |
מוּאָר |
יוּאַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִיֵּר |
מְאַיֵּר |
יְאַיֵּר |
אַיֵּר |
לְאַיֵּר |
| פֻּעַל |
אֻיַּר |
מְאֻיָּר |
יְאֻיַּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
- בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
- בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
|
ערך בוויקיפדיה: הארה