צר עין
צַר עַיִן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צר עין |
| הגייה* | tsar ayin |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | נ׳ צַרַת עַיִן, ר׳ צַרֵי עַיִן |
- קנאי, מי שאינו רוצה לראות בטובתם של אחרים.
- "שמח היה הזקן בעבודתו. הוא לא היה חס-ושלום צר עין, ירוויחו להם בני-אדם כמה שירוויחו. כלום משלו הם לוקחים? העיקר הוא, שיישאר בשבילו ובשביל בני ביתו כדי שתי סעודות ליום וקצת הלבשה. למה לו יותר?" (יהודה שטיינברג, "זלמן קמחי").