Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: ב אישון ב (צורת משנה של אֱשׁוּן - זמן).

אִישׁוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישון
הגייה* ishon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־י־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
איש + ־וֹן
נטיות ר׳ אִישׁוֹנִים
 
תרשים של העין
  1. פתח עגול במרכזה של הקשתית בעין שדרכו נכנס אור לכיוון הרשתית.
    • ”יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן;יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ- יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.“ (דברים לב, פסוק י)
  2. האמצע (מרכז) של המטרה.

גיזרוןעריכה

 1. הביטוי הערבי בהגיית אינשׁאן-אלעין الإنسان العين בהוראת אישוני העיניים, מילולית: ה"איש" (המשתקף) מן העיניים . יש פרשנים מסורתיים הסבורים כי מקור המילה אישון הוא מלשון איש כיוון שניתן לראות בתוך האישון את ההשתקפות של פני האיש המתבונן.(1) אך אין לכך כל אסמכתאות.
  • המילה "אישון" מופיעה במקרא מספר פעמים, חלקן כצירוף: "אישון לילה" וגם, "בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ" (משלי כ,כ) . בלשון ארמית של תרגום התורה המיוחס ליונתן לספר בראשית יח פסוק ה', נכתב: "בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא אַזְדַמַנְתּוּן", פירוש: בזמן או במועד הזדמנותכם (אברהם והמלאכים) לסעודה .

מידע נוסףעריכה

  • במצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת -ח'-אנט "ḥ-unt" משמעותה הנרחבת שימשה בהוראת "העין של (האל) הורוס" הדים לחדירת מוטיב זה מקבלים ביטוי במקרא, ראו - ”יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ“ (דברים לב, פסוק י), וגם ”שׇׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן“ (תהלים יז, פסוק ח). האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' במילונו, הסמיך את תיבת "ḥ-unt" כמקבילה לתיבת "אשון" העברית [1].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עין

סמוכיןעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 471, "ḥ-unt"