צף

צָף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	צף
שורש וגזרה	צ־ו־ף, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הָיָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא שָׁקַע מַטָּה, נִשָּׂא וְשָׁט עַל הַמַּיִם.

   • "חבית שצפה בנהר-אם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל, מותרת בהניה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק כ"ו)
   • "היה שרץ על גבי שרץ צף על פני המים-הרי זה כטומאה עבה..." (ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטמאות, פרק ה')
   • "הַנִתָּנִים במים צריכים לרדת אל קרקע הכלי ולא יצופו על פני המים..." "שומר הבריאות", עמ' 178, ישראל פרנקל
   • "על פני רְאִי המים הַחֲלֵק וְצוּף הלאה הלאה..." "דון קישוט", ספר שני, חיים נחמן ביאליק
   • "...וְרִגְבֵי קֶרח צָפִים עֲדֶנָה על פני המים..." "תולדות הטבע", חלק ג', מנדלי מוכר ספרים

2. בהשאלה הוֹפִיעַ אוֹ הֻזְכַּר.

   • "בְּעָברו עֲלֵי דֶּרֶך טיולו זרק כנגדי עוד מימרא רוסית שֶׁצָּפָה ועלתה פתאום בזיכרוני..." "איש הסיפון", חיים נחמן ביאליק
   • אחרי שהמורה להיסטוריה לימדה על מלחמת העצמאות, צפו שאלות רבות בכיתה.

3. לשון המקרא זָרַם בְּשֶׁטֶף.

   • ”צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי“ (איכה ג, פסוק נד)

4. עָלָה מַעְלָה, הִגְבִּיהַּ מְקוֹם הִמָּצְאוֹ.

   • "...וּמיד צָפִים למעלה עוד הפעם המון דְּברים והמון זמזום..." "סוחר", עמ' 19, חיים נחמן ביאליק

גיזרון

• שורש זה, צו"ף, מופיע אחת במקרא בבניין קל. מקבילה דומה בארמית: טף (משומשת מקבילה זו לעתים בפיוטים).

צירופים

• קול צף

נגזרות

• ציפה
• צופה
• מצוף

מילים נרדפות

• זרם (3)
• עלה (4)
• התרומם (4)
• נשא (4)
• קפא (1,4)

ראו גם

• הציף
• הוצף