ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סהר
הגייה * sa har
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ה־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות סַהַר־
סהר לשון המקרא חצי הירח ; הירח בצורת חרמש .
”הם וכל צבאם צר כת אחת. ובו ביום צגו הלוך כאחת. זומנו צאת יחד בחלון אחת. חרס עדף וסהר פחת.“ (קדושתות לשבתות מיוחדות אלעזר הקליר , 640 לערך, באתר מאגרים ""סהר חצות גבוה, / אור על ענפי אילן, / תני לנפשך לשמוע / זמר קטן." (שובי לביתך דליה רביקוביץ' ) ”כל דת חיה על סמליה; אלים, המסמלים כוחות-טבע, רעיונות, השקפות-עולם, כגון ארון-הברית, תפילין, חצי-סהר , צלב, דגלים.“ (הקדמה: אנדרה אדי אביגדור המאירי , בפרויקט בן יהודה ) ”הרואה אתה חצי סהר בראש מסגד עומר? - חצי הסהר הזה היה בראש המסגד מאז היבנותו.“ ("דבר " , 28 בנובמבר 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית לשון חז"ל בהשאלה מן (1): מכלאה בשדה לצאן או בקר ; מקום בשדה מוקף גדר לאחסון תבואה.
”הַמְדַיֵּר אֶת שָׂדֵהוּ, עוֹשֶׂה סַהַר לְבֵית סָאתַיִם, עוֹקֵר שָׁלֹשׁ רוּחוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הָאֶמְצָעִית.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ג, משנה ד ) ”הֶחֱזִירוּהוּ, כְּאִילּוּ לֹא יָצָא; הוֹלִיכוּהוּ לְעִיר אַחֶרֶת; נְתָנוּהוּ בַדִּיר אוֹ בַסַּהַר , רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ד, משנה א ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בצירוף "אגן הסהר": ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר , אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז , פסוק ג )
אכדית: sa'ru, טבעת; sihru, סביבה, היקף.[ 1] شَهْر (שַׁהְר) – חודש .
אולי על שום צורתו העגולה. קרוב אל סֹהַר (מקום מגודר). בנוסחים אחדים הכתיב הוא סַחַר .
ערך בוויקיפדיה:
ירח
↑ מילון אבן שושן השלם, 2003.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סוהר
הגייה * so har
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ה־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
לשון המקרא ”וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי [אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר .“ (בראשית לט , פסוק כ ) קרוב אל סַהַר במשמעותו המקורית: עיגול; ומפני שבור הכלא היה על פי רוב עָגול.[ 1]
לרוב בצירוף עם בֵּית־: בֵּית סֹהַר.
↑ מילון אבן שושן השלם, 2003.
.svg)
ערך בוויקיפדיה: ירח