חרמש
חֶרְמֵשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרמש |
הגייה* | khermesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | חֶרְמֵשׁ־, ר׳ חֶרְמֵשֵׁי־; ר׳ חֶרְמֵשִׁים |
- לשון המקרא כלי־יד בעל להב ארוך ומעוקל, המשמש לקציר חטים ושאר גידולים חקלאיים.
- ”שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ; מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.“ (דברים טז, פסוק ט)
- ”כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ, וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ; וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ.“ (דברים כג, פסוק כו)
- ”כאגמון אשר נגע בו חרמש הקוצר הטיתי ראשי על הספר ואשב נדהם ולא דבּרתי דבר [...].“ (המעורב בדעת, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
- באוגריתית (ברבים) 𐎃𐎗𐎎𐎘𐎚 (חֿרמשת, חרמשות).[1]
- ייתכן שבמקור ממצרית: חֹ'פּשְׁ ḫpš – חרב בצורת מגל, בתוספת ר' דיסימילטורית. להלן הירוגליף:
- לדעת שמואל ייבין המילה 'חרמש' גזורה מהמילה "חלמיש" בהוראת: אבן צור, ועפ"ז הסביר ש'חרמש' הוא למעשה מגל שלהבו עשוי נתזי צור, בשונה מ"מגל" העשוי מברזל.[2]
צירופים
עריכה- חרמש הירח
- חרמש הסהר
- אנמיה חרמשית
- חרמש נטען (מכשיר)
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: falce
- אירית: speal
- אנגלית: scythe
- אספרנטו: falĉilo
- גרוזינית: ცელი (תעתיק: celi)
- גרמנית: Sense
- הודית: दराँती (תעתיק: darā̃tī)
- हँसिया (תעתיק: hãsiyā)
- הולנדית: zeis
- הונגרית: kasza
- וייטנמית: lưỡi hái
- טגלית: kalawit, karit
- טורקית: kerenti, tırpan
- יוונית: κόσα (תעתיק: kósa)
- יפנית: 大鎌 (תעתיק: ōgama)
- כורדית: kêrendî
- לטינית: falx
- נורווגית: ljå
- סווהילית: fyekeo
- ספרדית: guadaña
- ערבית: مِنْجَل (תעתיק: מִנְגָ'ל)
- פולנית: kosa
- פורטוגלית: gadanha, foice
- צ'כית: kosa
- צרפתית: faux
- קוריאנית: 큰낫 (תעתיק: keunnat)
- רומנית: coasă
- רוסית: коса́ (תעתיק: kosá)
- שוודית: lie
- תאילנדית: เคียว (תעתיק: kiao)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חרמש |
הערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT 2048, 2053
- ↑ ש' ייבין, הערות בלשניות, לשוננו כד (תש"כ) עמ' 45.