חֶרְמֵשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרמש
הגייה* khermesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות חֶרְמֵשׁ־, ר׳ חֶרְמֵשֵׁי־; ר׳ חֶרְמֵשִׁים
 
קוצרים עבריים בארץ ישראל עם חרמשים
  1. לשון המקרא כלי־יד בעל להב ארוך ומעוקל, המשמש לקציר חטים ושאר גידולים חקלאיים.
    • ”שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ; מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.“ (דברים טז, פסוק ט)
    • ”כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ, וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ; וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ.“ (דברים כג, פסוק כו)
    • ”כאגמון אשר נגע בו חרמש הקוצר הטיתי ראשי על הספר ואשב נדהם ולא דבּרתי דבר [...].“ (המעורב בדעת, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
  • באוגריתית (ברבים) 𐎃𐎗𐎎𐎘𐎚 (חֿרמשת, חרמשות).[1]
  • ייתכן שבמקור ממצרית: חֹ'פּשְׁ ḫpš‏‏‏‏ – חרב בצורת מגל, בתוספת ר' דיסימילטורית. להלן הירוגליף:
    x p
    S
    T16
  • לדעת שמואל ייבין המילה 'חרמש' גזורה מהמילה "חלמיש" בהוראת: אבן צור, ועפ"ז הסביר ש'חרמש' הוא למעשה מגל שלהבו עשוי נתזי צור, בשונה מ"מגל" העשוי מברזל.[2]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: falce‏‏‏‏
  • אירית: speal‏‏‏‏
  • אנגלית: scythe‏‏‏‏
  • אספרנטו: falĉilo‏‏‏‏
  • גרוזינית: ცელი‏‏‏‏ (תעתיק: celi)
  • גרמנית: Sense‏‏‏‏
  • הודית: दराँती‏‏‏‏ (תעתיק: darā̃tī)
हँसिया‏‏‏‏ (תעתיק: hãsiyā)
  • הולנדית: zeis‏‏‏‏
  • הונגרית: kasza‏‏‏‏
  • וייטנמית: lưỡi hái‏‏‏‏
  • טגלית: kalawit‏, karit‏‏‏‏
  • טורקית: kerenti‏, tırpan‏‏‏‏
  • יוונית: κόσα‏‏‏‏ (תעתיק: kósa)
  • יפנית: 大鎌‏‏‏‏ (תעתיק: ōgama)
  • כורדית: kêrendî‏‏‏‏
  • לטינית: falx‏‏‏‏
  • נורווגית: ljå‏‏‏‏
  • סווהילית: fyekeo‏‏‏‏
  • ספרדית: guadaña‏‏‏‏
  • ערבית: مِنْجَل‏‏‏‏ (תעתיק: מִנְגָ'ל)
  • פולנית: kosa‏‏‏‏
  • פורטוגלית: gadanha‏, foice‏‏‏‏
  • צ'כית: kosa‏‏‏‏
  • צרפתית: faux‏‏‏‏
  • קוריאנית: 큰낫‏‏‏‏ (תעתיק: keunnat)
  • רומנית: coasă‏‏‏‏
  • רוסית: коса́‏‏‏‏ (תעתיק: kosá)
  • שוודית: lie‏‏‏‏
  • תאילנדית: เคียว‏‏‏‏ (תעתיק: kiao)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חרמש

הערות שוליים

עריכה
  1. לוחות UT 2048, 2053
  2. ש' ייבין, הערות בלשניות, לשוננו כד (תש"כ) עמ' 45.