חֶרְמֵשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרמש
הגייה* chermesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות חֶרְמֵשׁ־, ר׳ חֶרְמֵשֵׁי־; ר׳ חֶרְמֵשִׁים
 
קוצרים עבריים בארץ ישראל עם חרמשים
  1. לשון המקרא כלי־יד בעל להב ארוך ומעוקל, המשמש לקציר חטים ושאר גידולים חקלאיים.

גזרוןעריכה

  • ממצרית: חֹ'פּשְׁ ḫpš‏‏‏‏ – חרב בצורת מגל. להלן הירוגליף:
    x p
    S
    T16
  • לדעת שמואל ייבין המילה 'חרמש' גזורה מהמילה "חלמיש" בהוראת: אבן צור, ועפ"ז הסביר ש'חרמש' הוא למעשה מגל שלהבו עשוי נתזי צור, בשונה מ"מגל" העשוי מברזל.[1]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: scythe‏‏‏‏
  • גרמנית: Sense‏‏‏‏
  • יוונית: κόσα‏‏‏‏ (קוֹסָה)
  • לטינית: falx‏‏‏‏
  • ערבית: مِنْجَل‏‏‏‏ (מִינְגָ'ל)
  • צרפתית: faux‏‏‏‏
  • רוסית: коса́‏‏‏‏ (קוֹסָה)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חרמש

סמוכיןעריכה

  1. ש' ייבין, הערות בלשניות, לשוננו כד (תש"כ) עמ' 45.