בנין

(הופנה מהדף בניין)

בִּנְיָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בניין
הגייה* binyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטְלָן
נטיות ר׳ בִּנְיָנִים; בִּנְיַן־, ר׳ בִּנְיְנֵי־
 
בניין רב‏‏־קומות
  1. מלאכת הקמת מבנים.
    • "כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ." (הגדה של פסח)
    • ”עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת תעניתפרק א, משנה ז)
  2. מבנה גדול ובעל חלל הנועד לשיכון או התכנסות של פרטים. חלל זה תחום מצדדיו בקירות, ועל־פי־רוב הוא מקורה.
    • ”וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד“ (יחזקאל מ, פסוק ה)
    • ”אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן-אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי-דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן“ (עזרא ה, פסוק ד) (מארמית: אֲזַי כֵּן אָמַרְנוּ לָהֶם מִי הֵם שְׁמוֹת אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹנִים בִּנְיָן זֶה)
    • עברנו לגור בבניין חדש.
  3. (בלשנות) תבנית של תנועות ועיצורים, שלתוכה משובצים עיצורי השורש לגזירת פעלים בשפות השמיות.
    • הפועל "נשמר" שייך לבניין נפעל.
    • היום למדתי בבית הספר את הבניין הראשון משבעת הבניינים בעברית.

גזרוןעריכה

  • מופיע במקורות אכדיים - בּיִִנִיתוּ binītu בהוראת מבנה . מופיע גם בצורת "בִּינוּאתֻ" binûtu בהוראת - יצירה ,הֵרָאוּת, צורה . אחד מתאריו של אל הכנעני קרוי בלשון אוגריתית -"בַּני בְּנוּת" bny bnwt במשמעות "יוצר-היצורים" [1].
  • מצרית עתיקה בהגיית - 'בֶּנְבֵּן' Bnbn בהוראת - משכנו של מבנה מיתי-מצרי ,שם של מקום מקודש. בניבים / שפות: אמורית, פניקית, פונית, ערבית דרומית עתיקה - בֲּני bny מופיע כפועל בהוראת לבְנוֹת [2].
  • מושאל לסורית קלאסית, וארמית ישראלית בצורת "בְּנִית" וגם "בְּנִיא" ܒܢܝܐ בהוראת בנין . ערבית - בינא بِنَاء- בהוראת בנין . מושאלת לפרסית بنا בהוראת "שכבת-לְבֵנִים".

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מלאכת הקמת מבנים

מבנה גדול ובעל חלל

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בניין
  ספר לימוד בוויקיספר: חומרי בניה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]

סמוכיןעריכה

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 230 : "bny-bnwt"
  2. ראה שם