יש להוסיף לדף זה את הערכים: מִשַּׁמָּשׁ, מְשֻׁמָּשׁ.
לערך העוסק בפועל מְשַׁמֵּשׁ; ראו צורת עבר שִׁמֵּשׁ.

מִשְׁמֵשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא משמש
שורש וגזרה מ־שׁ־מ־שׁ
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): נגע התעסק מעך ולחץ בשביל להרגיש ולבדוק
  2. (יש לשכתב פירוש זה): בא באיטיות
    • ”היו שניהם רצין, שניהם מהלכין, שניהם ממשמשין והזיקו זא"ז פטורין“ (תוספתא, מסכת בבא קמאפרק ב, הלכה יא)
    • אלא שבקב"ה היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה (מסכת גרים)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

מִשְׁמֵשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משמש
הגייה* mishmesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שאילה
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ מִשְׁמֶשִׁים
 
משמש
  1. לשון ימי הביניים פרי־עץ חמוץ־מתוק בצבע כתום מהסוג פרונוס שבמשפחת הורדיים.
    • "והפירות הלחים אמנם הם נאותים למתעמלים והמטיילים בעלי המרה בקיץ ושיאכלו קודם המאכל והם כמו אל משמש ואל תות ואל בטיך ואל כוך ואל גיז [...]." (אבן סינא, הקאנון הגדול. תרגם: נתן המאתי, המאה ה־12)[1]
    • ”וברובדות שורות עצים צעירים ורכים, עצי משמש, שזיף ואפרסק, תפוח וחבוש, תאנה וזית, שבראשית ימי האביב עמדו בתפרחתם הססגונית ובעלוותם הרכה והמזהירה."“ ("הארץ", 7 באוגוסט 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • מערבית: مِشْمِش‎ (מִשְׁמִשׁ) המקור כפי הנראה מארמית סורית: כְּמִשְׁמִשָׁא, משמש מיובש; השורש כ-מ-ש מורה על יובש, גם בעברית.[2]
  • בלשון הדיבור נפוצה ההגייה mishmish הזהה במידה רבה להגייה בערבית.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: משמש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משמש
  • משמש, באתר מועצת הפירות.

סימוכין עריכה

  יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסרים בו סעיפים מהותיים. הנכם מוזמנים להשלים את הסעיפים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מִשְׁמָּשׁ עריכה

  1. [סלנג] תערובת של דברים לא קשורים אחד לשני
    • לדעתי אתה עושה קצת מישמש
    • זאת הרצאה זאת? מה זה המישמש הזה!

גיזרון עריכה