משמש

יש להוסיף לדף זה את הערכים: מִשַּׁמָּשׁ, מְשֻׁמָּשׁ.

לערך העוסק בפועל מְשַׁמֵּשׁ; ראו צורת עבר שִׁמֵּשׁ.

מִשְׁמֵשׁ

לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): נגע התעסק מעך ולחץ בשביל להרגיש ולבדוק
- ”סכין וממשמשין בבני מעיים אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ו)
- ”ותם שהיו התינוקות ממשמשין לו בין קרניו“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ב, הלכה ב)
- בתחילה היו השושבינין ישנים בבית..כדי למשמש את החתן ואת הכלה (מסכת כלה פ"ב)
- חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה
(יש לשכתב פירוש זה): בא באיטיות
- ”היו שניהם רצין, שניהם מהלכין, שניהם ממשמשין והזיקו זא"ז פטורין“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ב, הלכה יא)
- אלא שבקב"ה היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה (מסכת גרים)

משמש

לשון ימי הביניים פרי־עץ חמוץ־מתוק בצבע כתום מהסוג פרונוס שבמשפחת הורדיים.
- "והפירות הלחים אמנם הם נאותים למתעמלים והמטיילים בעלי המרה בקיץ ושיאכלו קודם המאכל והם כמו אל משמש ואל תות ואל בטיך ואל כוך ואל גיז [...]." (אבן סינא, הקאנון הגדול. תרגם: נתן המאתי, המאה ה־12)^[1]
- ”וברובדות שורות עצים צעירים ורכים, עצי משמש, שזיף ואפרסק, תפוח וחבוש, תאנה וזית, שבראשית ימי האביב עמדו בתפרחתם הססגונית ובעלוותם הרכה והמזהירה."“ ("הארץ", 7 באוגוסט 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מערבית: مِشْمِش‎ (מִשְׁמִשׁ) המקור כפי הנראה מארמית סורית: כְּמִשְׁמִשָׁא, משמש מיובש; השורש כ-מ-ש מורה על יובש, גם בעברית.^[2]
בלשון הדיבור נפוצה ההגייה mishmish הזהה במידה רבה להגייה בערבית.

ערך בוויקיפדיה: משמש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משמש

[סלנג] תערובת של דברים לא קשורים אחד לשני
- לדעתי אתה עושה קצת מישמש
- זאת הרצאה זאת? מה זה המישמש הזה!