מְשָׁרֵתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משרת
הגייה* mesharet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ר־ת
דרך תצורה משקל מְקַטֵּל
נטיות ר׳ מְשָׁרְתִים; נ׳ מְשָׁרֶתֶת, מְשָׁרְתוֹת; מְשָׁרֵת־, מְשָׁרְתֵי־; נ׳ מְשָׁרֶתֶת־, מְשָׁרְתוֹת־
  1. לשון המקרא אדם שתפקידו לסייע לאדם אחר בביצוע מלאכות שונות.
    • ”וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-פְּנֵי יְהוָה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יח)
    • ”וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה-חַיִל סוֹבֵב אֶת-הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב“ (מלכים ב׳ ו, פסוק טו)
    • ”וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד, בַּשִּׁיר“ (דברי הימים א׳ ו, פסוק יז)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיע בלשון המקרא.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׁרת

השורש שׁ־ר־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עבודה לצורך אחר
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־ר־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שֵׁרֵת מְשָׁרֵת יְשָׁרֵת שָׁרֵת לְשָׁרֵת
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערהעריכה

  • בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[1]
  • שורש קרוב ש־מ־ש

מַשְׂרֵתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משרת
הגייה* masret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַשְׂרְתוֹת; מַשְׂרֵת־, ר׳ מַשְׂרְתוֹת־
  1. לשון המקרא מחבת לטיגון או לאפייה.
    • ”וַתִּקַּח אֶת-הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו, וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ט).
    • ”הַסֻּפְגָּנִין, וְהַדֻּבְשָׁנִין, וְהָאֶסְקִרִיטִין, וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת, וְהַמְדֻמָּע, פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה ד)

גיזרוןעריכה

  • ארמית: "מַסְרֵיתָא". מילה יחידאית בתנ"ך.

פרשנים מפרשיםעריכה

מילים נרדפותעריכה