סיע

סִיֵּעַ

לשון חז"ל השתתף מעט בעשיית מלאכה או עבודה עם האחר.
- ”כל התילויין..כולם טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין ותלוי כברת גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ד)
- ”אחד אוחז בקולמוס ואחד אוחז בידו וכותב האוחז בקולמוס חייב האוחז בידו וכותב פטור נתכוון לסייעו האוחז בקולמוס פטור“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק יא, הלכה טז)
- ”אילו דברי בית שמיי ואלו דברי בית הלל הכריע ר' עקיבא לסייע דברי בית הלל“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק א, הלכה ז)
- ”ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים“ (בבלי, מסכת בכרות – דף ה, עמוד ב)
- ילד טוב משתדל לסייע לאמו בעבודות הבית.

לשון חז"ל מן סיעה (שנגזר מן נסע: 'חבורה של נוסעים'^[1]): במקור סִיֵּעַ משמע 'להיות בסיעה, ליווה אותם', משם 'להיות מסור לחברי הסיעה, תמך בהם ועזר להם', וגם סַיָּע 'מי שמלווה סיעה, מי שתומך בהם או במנהיגה'.^[2]
מקביל לארמית סִיֵּיעַ ('ליווה סיעה\שיירה' וגם 'תמך, עזר'), שהושאלה גם בערבית ‫شايَعَ‬ (שַׁאיַעַ) 'ליווה, תמך, צידד'.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סייע
הגייה^*	saya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־י־ע
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ׳ סַיַּעַת, ר׳ סַיָּעִים, נ"ר סַיָּעוֹת

עברית חדשה מי שמתלוה לעוסק עיקרי במלאכה. קיים רק בהקשר אחד.
- משרד החינוך העלה את משכורות הסייעות בגנים לגיל הרך.