דִּיֵּקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דייק
שורש וגזרה ד־י־ק, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. ביצע פעולה בהתאמה רבה למציאות או לתכנית מוכנה.
  2. למד נושא באופן מעמיק ומפורט.
    • ”סדר הלמודים ותכנם בבתי-האולפנא כך הוא: בן חמש עד עשר שנים למקרא – ללמוד ולדייק, כדעת הפוסקים“ (בימים ההם, מאת [[W:מנדלי מוכר ספרים|]], בפרויקט בן יהודה)
    • ”ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא דייק (בבלי, מסכת ברכותדף לח, עמוד ב) (ר' חייא בן אבא דייק בלמוד הסוגיה מרבי יוחנן רבו, ורבי בנימין בן יפת לא דייק)
  3. הגיע למקום בזמן נקוב מראש.
    • המורה דייק והתחיל את השיעור בזמן.

גיזרוןעריכה

  • מארמית: הפועל 'דק' ”ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי. חד גריס ולא דייק, וחד דייק ולא גריס...“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף כא, עמוד א) (השורש דק"ק בבניין קל) שמשמעו העיקרי של השורש הוא כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק. הוראה אחרת של השורש בארמית היא 'לחפש היטב, לדקדק ולהקפיד בחיפושים'; למשל 'דק ואשכח' פירושו: 'חיפש היטב ומצא'. משמעות נוספת קרובה של השורש הארמי היא 'להתבונן היטב בדבר, לבדוק אותו בעיון ובדקדוק'. וכך גם הפועל دَقَّقَ (דַקַּקַ) בערבית שפירושו: דייק, דקדק ב־, הקפיד על הפרטים.
בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל, צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש די"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק. [1]

נגזרותעריכה

  • דיוק
  • דֻּיַּק (צורת הסביל)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: דיק

הערות שולייםעריכה

  1. ודוק, "דף שאלות ותשובות באתר האקדמיה ללשון העברית". ‏האקדמיה ללשון עברית‏, -.

דָּיֵקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דייק
הגייה* dayak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־י־ק
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
 
ההתקפה אשורית על העיר עם קשתים על דייק ואיל ניגוח
  1. סוללות או מגדלים שנבנו בעבר סביב ערים נצורות, בעת מצור, כדי לירות מהם אל העיר.
    • ”וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (מלכים ב׳ כה, פסוק א)
    • ”וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר, וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק, וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ, סֹלְלָה; וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים-עָלֶיהָ כָּרִים, סָבִיב.“ (יחזקאל ד, פסוק ב)
    • ”בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם, לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח, לְהָרִים קוֹל, בִּתְרוּעָה--לָשׂוּם כָּרִים עַל-שְׁעָרִים, לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק.“ (יחזקאל כא, פסוק כז)
    • ”וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב, יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה, בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה, וּבִבְנוֹת דָּיֵק--לְהַכְרִית, נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.“ (יחזקאל יז, פסוק יז)
    • ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב יַהֲרֹג; וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ, צִנָּה.“ (יחזקאל כו, פסוק ח)
    • ”וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (ירמיהו נב, פסוק ד)
  2. קיר או ביצור מגן בשימוש צבאי.

גיזרוןעריכה

  • מופיע מספר פעמים במקורות.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מגדל מצור
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק

דַּיְקעריכה

  יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסרים בו סעיפים מהותיים. הנכם מוזמנים להשלים את הסעיפים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דייק
הגייה* dayk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ דַּיְקִים
  1. [גאולוגיה] סלע שהתגבש ממאגמה מתחת לפני השטח והנוצר מחדירת מאגמה לסדקים בניצב לשכבות סלעי הסביבה בקליפה החיצונית של כוכב לכת (הליתוספירה) ומתגבש בניצב להן או באלכסון.
    • מרבית הדייקים קטנים יחסית: רוחבם מגיע לעשרות מטרים ואורכם לקילומטרים אחדים. עם זאת, בזימבבואה קיים דייק ענק שרוחבו כ-8 ק"מ ואורכו יותר מ-480 ק"מ.
 
דייק במכתש רמון

גיזרוןעריכה

  • שאילה מלועזית. מקבילה באנגלית: dike.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: dike‏‏‏‏ או dyke‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: דייק
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק