התרשל

הִתְרַשֵּׁל עריכה

לשון חז"ל נחלש. נרפה. איבד את כוחו.
- "הַיַּיִן נִכְנַס בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וְהַגּוּף מִתְרַשֵּׁל וְהַדַּעַת מְטֻלְטֶלֶת" (מדרש תנחומא שמיני ה)
- ”בָּא לִגְמֹר הַפַּרְצוּף אָמְרוּ לוֹ מֵת הַמֶּלֶךְ וְעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַצַּיָּר כָּךְ, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו“ (במדבר רבה, פרשה ט, סימן א)
לשון חז"ל נמנע מלעשות את המוטל עליו מחמת עצלות או פחד ורפיון כוח.
- ”שֶׁכׇּל זְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא עָמְדוּ לוֹ כְּשֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה“ (בבלי, מסכת נדרים – דף לא, עמוד ב)

לשון חז"ל מארמית. במובן (1) מופיעה בתרגומים, לדוגמה כתרגום לפועל רפה במקרא, בפרט בביטוי 'רפו ידיים': ”וַיִּשְׁמַע בֶּן שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִּרְפּוּ יָדָיו“ (שמואל ב׳ ד, פסוק א) = ”וֻשמַע בַר שָאוּל אְרֵי מִית אַבנֵר בְחַברוֹן וְאִתרַשַלָא יְדוֹהִי“ (יונתן על שמואל ב׳ ד – פסוק א) , או ”וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ כָל יָדַיִם“ (יחזקאל כא, פסוק יב) = ”וְיִתמְסֵי כָל לֵב וְיִתרַשְלָן כָל יְדִין“ (יונתן על יחזקאל כא – פסוק יב). קיים גם הפועל רשל אך לא בשימוש בשפה.

השורש ר־שׁ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.