צד גלוי לרוח

צַד גָּלוּי לַרוּחַ

עברית חדשה הצד של כלי שיט הפונה אל הכיוון ממנו נושבת הרוח. לשון אחר: צד הספינה שהרוח נושבת לעברו, בניגוד לצד השני שלה, הנקרא 'הצד החסוי מן הרוח' או 'צד החסי'.
בצד הגלוי לרוח – (א) בתוך הספינה עצמה: לציון דבר הנמצא בצידה הפונה לרוח. (ב) מחוץ לספינה: בחצי האופק או במרחב הנשקף מצידה הפונה לרוח; וגם: בצד הפונה אל הרוח של אי, של רכס הרים, של אונייה אחרת וכו'.
לצד הגלוי לרוח – (א) בתוך הספינה עצמה: אל עבר צידה הפונה אל הרוח. (ב) מחוץ לספינה: אל עבר חצי האופק או המרחב הנשקף מצידה הפונה לרוח; וגם: אל עבר הצד הפונה לרוח של אי, של רכס הרים, של אונייה אחרת וכו'.

מן גלוי: חשוף, שאינו מכוסה.
האקדמיה ללשון העברית, מונחי גיאוגרפיה (תשי"ט, תשכ"א, תשכ"ה) 1959: גלוי רוח, גלוי לרוח; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: גלוי, גלוי לרוח; מילון מטאורולוגיה (תשל"א), 1971: גלוי רוח, גלוי לרוח; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (התשע"ג), 2013: לצד הגלוי לרוח, לצד הגלוי.

"הקברניט קורטני ושלישיו עמדו בצד־הרוח של הסיפון־העליון ופרחי־הקצינים נקבצו סמוך אליהם." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. מאנגלית: א' עמיהוד, תש"ז)
"צד הסירה שעליו נושבת הרוח נקרא: הצד שבמוצא הרוח (Weather side), וכל גוף הנמצא בחצי האֹפק שבצד זה נקרא: „במוצא הרוח“ (to windward)." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

הצד הפונה אל הרוח

בצד הגלוי לרוח, לצד הגלוי לרוח

ערך בוויקיפדיה: Windward and leeward