מורד
מוֹרָד
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מורד |
| הגייה* | morad |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־ד |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מוֹרָדוֹת, מוֹרַד⁻, מוֹרְדוֹת⁻ |
- בכיוון מטה, הירידה לעבר תחתית מקום גבוה כמו גבעה או הר.
- ”וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד, וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם“ (יהושע ז, פסוק ה)
- ”אז יראה והנה לפניו מורד תלול והוא זרוע שושני-אַלפּים כלו...המורד התלול אשר דָמָה בראשונה למצע צבוע רקמת כסף וְאֹדֶם הפך עתה כלו לכר ירֹק אשר אין בו כֹּל.“ (מְצוֹד הַפְּרָחִים, מאת מקס נורדאו, בפרויקט בן יהודה)
- ”כבית-חורון הישנה כן גם בית-חורון החדשה יושבת במורד הר תלול ונחלקת לשתי ערים סמוכות ונראות זו לזו. העיר האחת הנקראת בית-חורון עליון מַגבהת לשבת בראש ההר...ומַשפלת להשקיף על אחותה הכורעת לרגליה בתחתית ההר ונקראת בית-חורון התחתון.“ (מעלות ומורדות, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: חולשה, שפל.
- כל אדם חווה תקופות של עליות ומורדות במהלך חייו.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא.
- האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בהגיית - רוּד , "ruṭ" ובהוראת - מדרגות,שלב [1].
- להלן הירוגליף r-u-ṭ + סימן 'מדרגות' המציין בניין או חלק מבניין
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש ירד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין
עריכה- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 421, "ruṭ"