עלה
(הופנה מהדף עילה)
לערך העוסק בעֻלָּהּ, העול שלה; ראו עֹל.
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב עִלָּה ב.
עָלָה
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלה |
| שורש וגזרה | ע־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבר מנקודה מסוימת לנקודה גבוהה יותר.
- ”דָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ל)
- מחירו היה; על מנת לרכשו היה לשלם.
- ”בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה.“ (במדבר רבה, פרשה כ, סימן כא)
- כמה עלתה לך החולצה הזאת?.
- גדל (מבחינת הון או כבוד) התקדם בסולם המעמדות. התפתח, נודע ברבים.
- בהשאלה: התיישב (על סוס למשל), נכנס למטוס, עבר לכביש אחר דרך מחלף.
- הרַכָּב עלה על סוסו והחל ברכיבה.
- ניידת המשטרה עלתה על הכביש המהיר כניסיון להשיג את מכוניתו של השודד.
- היגר למדינת ישראל (נאמר על יהודי).
- לשון המקרא בא, הופיע, הגיע.
- ”רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ; עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת“ (דברים א, פסוק כא)
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- לשון המקרא עלה לרגל, בא לבקר במקום קדוש.
- ”וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל“ (שמואל א׳ י, פסוק ג)
- ”...וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ“ (דברים יז, פסוק ח)
- לשון המקרא יצא למלחמה.
- ”בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל-נְהַר-פְּרָת“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כט)
- ”וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם-אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ“ (מלכים א׳ כב, פסוק ו)
- עברית חדשה [סלנג] עלה על: הבין מסר נסתר שהצד השני לא אמר במפורש.
- עליתי עליך, אתר מסתיר ממני את הכאב שלך.
- עלה לים: (ימאות) נעשה ימאי.
- ”קרוב לשנתיים לחם כדי לעלות לים (אז, במחצית שנות הימישים היה עדיין עודף של ימאים...) – וניצח.“ ("דבר", 6 בנובמבר 1969, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן "על".
מידע נוסף
עריכה- משמע 2 'מחיר': השימוש כיום בביטוי 'מוצר עולה XY' נובע מהשימוש במקרא: ”שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת“ (מלכים א׳ י, פסוק טז), שם הכוונה היא שיעלו זהב מן האוצר, שהיה מאוחסן למטה במרתף. (אף על פי שהפסוק לא מתייחס לזהב כאמצעי תשלום, אך לזהב רקוע בייצור כלי נשק, השימוש השתקע בלשון חז"ל ומשם בעברית חדשה).[1]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה צריך היה לשלם
|
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה
| השורש עלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עָלֶה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלה |
| הגייה* | ale |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ עָלִים; עֲלֵה־, ר׳ עֲלֵי־ |
- חלק בצמח שתפקידו קליטת אור כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. צבעם לרוב ירוק לאורך השנה, והם מאדימים בעת השלכת, מבנם הוא לרוב שטוח, דק ורחב, והם מצויים בכמויות גדולות על רוב הצמחים.
- ”וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת“ (בראשית ג, פסוק ז)
- ”כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר-מַיִם אֵין לָהּ“ (ישעיהו א, פסוק ל)
- ”בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ“ (משלי יא, פסוק כח)
- ”צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
- עצים שאינם ירוקי־עד משירים את עליהם לקראת החורף.
- דף בספר.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- בהשאלה: אחד מארבעת סמלי הקלפים – ♠.
- חומר אשר רודד לעובי דק, בדרך כלל בצק ואלומיניום.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
מקור
עריכהמקרא.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
- גרמנית: blatt
- ערבית: ورقة نباتية
- צרפתית: feuille
- רוסית: лист
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עלה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלים |
| השורש עלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִלָּה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עילה |
| הגייה* | ׳ila |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ עִלּוֹת |
- לשון חז"ל דבר גנאי נסתר, פגם קטן.
- ”אמר לו אבא פקוד עלי לחבירך. אמר לו איני מפקיד. אמר לו שמא עילה מצאת בי? אמר ליה לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ז)
- לשון חז"ל סיבה מאולצת; גורם שאינו מוצדק דיו.
- ”מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו. אתא גבי רבי יהושע אמר ליה טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו“ (ירושלמי, מסכת שבועות – דף לו, עמוד ג)
- ”עילה מצאו וטיהרו ארץ ישראל“ (בבלי, מסכת כתובות – דף כ, עמוד ב)
- ”הֵן אוֹמְרִין לֹא הָיוּ אֶחָיו, אֶלָּא כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה וְקָרָא אוֹתָן אֶחָיו, תֵּדַע לָךְ שֶׁהֲרֵי הוּא בַּסּוֹף הֵבִיא עֲלֵיהֶן עִלָּה וַהֲרָגָן.“ (בראשית רבה, פרשה ק, סימן ח)
- השופט ביקש מן התובע לפרט מהי העילה שבגינהּ הוא הגיש את התביעה.
- לשון ימי הביניים סיבה; גורם; מה שקודם לדבר בהכרח.
- ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו רמב"ם הלכות מעילה פ"ח ה"ח
גיזרון
עריכה- בארמית. קרוב אל עלילה ועַוְלָה.
- 1. במקרא רק ”אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה“ (דניאל ו, פסוק ה) תרגום: אז כל השרים היו מבקשים עילה למצוא לדניאל בענייני המלכות. וכל עילה ופגם לא לא יכלו למצוא.
- 2. רש"י (דניאל שם) משווה בין לשון חז"ל כאן למילה המקראית סיבה שאינה מוצדקת מספיק נקראת עלילה. מצוי בתלמוד גם 'עילא.
- 3. כבר בלשון חז"ל יש את המשמעות של סבה גורם.
- 4. בערבית אנו מוצאים כי הפועל عَلَّلَ משמעותו הִסְבִּיר, נִמֵּק.
צירופים
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכה- עלול(בלשון תור הזהב)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: cause