עלה על שרטון
עָלָה עַל שִׂרְטוֹן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלה על שרטון |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עברית חדשה (ימאות) נאמר על כלי שיט שפגע במשטח קרקע מתחת למים והתיישב עליו - כולו או חלקו - מבלי יכולת להוסיף ולנוע.
- ”שלש אניות מגן צרפתיות בחפצן להשליך עוגנן עלו על השרטון בעומק חמשה מטרים. אין כל סכנה נשקפה להן, אחת מהן כבר הורדה מעל השרטון.“ ("המליץ", 17 בנובמבר 1895, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”ביום שעלתה האניה "לורד ביירון" על השרטון בחוף יפו עלתה אנית קיטור צרפתית על שרטון צפונית לתל־אביב, קרוב לכפר סנדנא־עלי.“ ("דבר", 17 בפברואר 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בהשאלה: נתקל במכשול ונעצר.
- ”המשא ומתן על מימון מפלגות בבחירות המקומיות עלה על שרטון.“ ("דבר", 12 ביולי 1983, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון עריכה
- האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
מובאות נוספות עריכה
- ”למה הדבר דומה, לספינה ששבתה על שירטון בים ואין רוח נושב ומזיזה ממקומה.“ (מסעות בנימין השלישי, מאת מנדלי מוכר ספרים, באתר מאגרים)
תרגום עריכה
- אנגלית: run aground, stranded
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניות על שרטון |