חג פורים שמח!
שִׁיר המַּסֵּכוֹת
|
זָקָן יורד לי עַד בִּרְכַּיִם,
שָׂפָם אָרֹךְ לי אמתים,
היֵשׁ צוהלת ושמחה
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
קַרְנַיִם לִי, קרני התַּיִשׁ,
שִׁנַּיִם לי, שני הלַּיִשׁ,
היֵשׁ צוהלת ושמחה,
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
מלפני צַמָּה עִם סֶרֶט,
מְאַחוֹרַי זָנָב תִּפְאֶרֶת,
היש צוהלת ושמחה,
כמוני מַסֵּכָה חה חה!
|
ערכים מתארחים
חַשְׁמַל (שם-עצם, זכר)
גיזרון
המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
|
מידע וכלים שימושיים
|
לומדים לפסיכומטרי?
|
ראשי תיבות :: ניבים, ביטויים ופתגמים :: שורשים
חידושי לשון :: סלנג
ויקימילון בשפות אחרות
|
מיזמי ויקי אחרים
|
|
