שפם

שָׂפָםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפם
הגייה^*	safam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׂ־פ־ם
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ שְׂפָמִים גם'׳ שְׂפָמוֹת; שְׂפַם־

איור של שפם ומשקף

שפם של חתול

לשון המקרא שער פנים הצומח בין האף לשפה העליונה אצל האדם, לרוב לגבר.
- ”וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל-שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.“ (ויקרא יג, פסוק מה)
- ”וּמְפִבֹשֶׁת, בֶּן-שָׁאוּל, יָרַד, לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ; וְלֹא-עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא-עָשָׂה שְׂפָמוֹ, וְאֶת-בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, לְמִן-הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ, עַד-הַיּוֹם אֲשֶׁר-בָּא בְשָׁלוֹם“ (שמואל יט, פסוק כה)
שערות בודדות הצומחות בין האף לשפה העליונה אצל בעלי חיים.
- בעזרת שפמו יודע החתול דרך אילו פְּרָצוֹת יוכל ראשו לעבור.

”כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל“ (דברים לג, פסוק יט)

שורש "(ש-פ-ם)" ⇆ "שְׂפֻנֵי" - יחידאי, נגזר משורש ס-פ-נ ולו קשר אטימולוגי עם המילה "שָׂפָם" ⇆ "סָפַן", חילופי סמ"ך ושי"ן שכיחים במקרא כמו: (סערה = שערה;נחום א , ג) ;(סכין = שכין;משלי כג,ב). "לספון" : פירושו לכסות , לקרות ,להסתיר .בדומה לשפם ,המכסה או מסתיר את עור פניו של האדם.
שיער+פומא פומא מארמית:= פה. (משקל קטלית,משמש לציון כלי או מכשיר).