ראש

רֹאשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ראש
הגייה^*	rosh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־א־שׁ
דרך תצורה
נטיות	[נ׳ (כתואר) רֹאשָׁה] ר׳ רָאשִׁים; רֹאשׁ־, ר׳ רָאשֵׁי־; כ׳ רֹאשׁוֹ, רֹאשָׁם, רָאשֵׁיהֶם

ראש אדם

הר חצוב בדמות ראשו של ג'ורג' וושינגטון

האיבר העליון בבעלי חיים המחובר בקדמת־הגו, אשר בו נמצאים המח, העיניים, האזניים, והפה.
- ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב“ (בראשית ג, פסוק טו)
- ”וַיָּחֶל שְׂעַר-רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח.“ (שופטים טז, פסוק כב)
- ”וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן.“ (שמואל א׳ יז, פסוק לח)
- ”וַיְמַן יְהוָה-אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל-רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.“ (יונה ד, פסוק ו)
- ”בְּכָל-עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר.“ (קהלת ט, פסוק ח)
הקצה העליון של עצם כלשהו.
- ”וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.“ (בראשית יא, פסוק ד)
- ”וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת.“ (מלכים א׳ ז, פסוק יט)
- ”הנוטע בספינה בעציץ ובראש הגג חייב בערלה נזרעו בעציץ שאינו נקוב נשבר וחזר וזרען בעציץ נקוב אם יכול לחיות“ (תוספתא, מסכת עורלה – פרק א, הלכה ג)
- ”הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ/ מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "על ראש הברוש שבחצר / שמחה והמולה / שם כל הציפורים בעיר / הקימו מקהלה" (מקהלה עליזה, מאת לאה נאור)
הקצה הקדמי, ההתחלה.
- ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
- ”אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סוֹף.“ (קהלת ג, פסוק יא)
- ”הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה – כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ג)
- ”יוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת; בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל עֶשֶׂר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע.“ (תוספתא, מסכת ראש השנה – פרק ב, הלכה יז)
- "סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם / וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ / וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם / שָׁרוֹת/ אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ" (האם השלישית, מאת נתן אלתרמן)
- מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר.
מנהיג, מוביל.
- ”וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן לָקַח-לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.“ (שמות ו, פסוק כה)
- ”וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת־חָצוֹר וְאֶת־מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי־חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל־הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה.“ (יהושע יא, פסוק י)
- ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם־קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ יהוה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל א׳ טו, פסוק יז)
- ”והֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה טו)
מחשבותיו ורגשותיו של אדם, עולמו הפנימי.
- אינך יכול לדעת מה מתרחש בראשו של אדם אחר.
עממי יכולת חשיבה ותפיסה טובה.
- היא מתקשה באנגלית אבל יש לה ראש לא רע למתמטיקה.
עממי אופי, דרך מחשבה, הלך רוח, הנעה פנימית להתנהגות מסוימת.
- בראש שלך לבוא אתנו למסיבה?
- לא מוצא חן בעיניי הראש שלך, את כל הזמן מחפשת איפה לא בסדר.
פרט מתוך עדר בהמות.
- בעדר של עמוס יש כמעט חמישים ראשי בקר.
לשון המקרא אחת מקבוצות הלוחמים במערך טקטי שבו מתפצל הכוח לקבוצות אחדות.
- ”וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת־הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ־הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת־עַמּוֹן עַד־חֹם הַיּוֹם“ (שמואל א׳ יא, פסוק יא))
- ”כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי.“ (איוב א, פסוק יז)
לשון המקרא מיטב, מהאיכות הטובה ביותר.
- ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
(יש לשכתב פירוש זה): השורש האכיל בירקות שורש מסויימים.
- הבאתי מהירקן ארבעה ראשי בצל ושני ראשי שום.

גיזרון

אכדית: résu; אוגריתית: ראש; ארמית: רֵישׁ, רֵישָׁא; ערבית: רָאְשׂ (רָאס).
המשמעויות שמקורן בלשון המקרא (1–5 ו-9) הסתעפו בעיקר בדרך מטאפורית מראש כאיבר בגוף. המשמעויות האחרות הקשורות בראש כמשכן במחשבות והרגשות הסתעפו בעברית החדשה בדרך של מטונימיה (וכן מעורבת כאן השפעה זרה), שכן בעת העתיקה הלב הוא שנתפס כמושב המחשבות ולא הראש - ואכן במילה לב חלו התפתחויות סמנטיות דומות עוד בלשון המקרא.^[1]
בישיבת מליאת האקדמיה ב-12 בנובמבר 2012, האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)"^[1].
בגיליון אקדם (36) של האקדמיה ללשון העברית משנת 2008 רונית גדיש כותבת:

למילה ראש אין "מין ביולוגי" ולכן אין היא נוטה לנקבה, אבל ייתכן שבעתיד יקרה לה מה שקרה למילה כוכב כאשר יוחסה לבני אדם: הוא "כוכב קולנוע" אבל היא "כוכבת קולנוע". על־פי התקדים הזה אין מניעה שתיווצר הצורה רֹאשָׁה (מילה הקיימת בצירוף "אבן הראשה" בקשת), ונוכל להבחין בין "ראש עיר" ממין זכר ובין "רֹאשַׁת עיר" ממין נקבה.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

אנגלית: head‏‏‏‏ (1, 2, 3)
אוקסיטנית: cap‏‏‏‏
גרמנית: Kopf‏‏‏‏ (1), Haupt‏‏‏‏ (4)
יידיש קאָפּ‏‏‏‏
ספרדית: cabeza‏‏‏‏
ערבית: راس‏‏‏‏
קטלאנית: cap‏‏‏‏
רומנית: cap‏‏‏‏
רוסית: голова‏, глава‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ראש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראש

הערות שוליים

↑ נ' נצר, "'בָּראש שלך לתפוס ראש טוב?' להסתעפותה הסמנטית של 'ראש' בעברית העממית", בלשנות עברית 47 (תש"ס), עמ' 27–38 (ובפרט עמ' 33 והלאה).

רֹאשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ראש
הגייה^*	rosh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־א־שׁ
דרך תצורה
נטיות

ראש עקוד

צמח רב שנתי רעיל ממשפחת הסוככיים.
- ”כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה; עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי־רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.“ (דברים לב, פסוק לב)
- ”לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת־הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה, וְהִשְׁקִיתִים מֵי־רֹאשׁ.“ (ירמיהו ט, פסוק יד)
- ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ; וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.“ (תהלים סט, פסוק כב)
- "זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ / וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ / לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ / וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ / כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)