שיחה:ראש

הגדרה

הועבר משיחת משתמש:Nevuer

שלום ראובן,
טובים השיפורים שהכנסת בהגדרת הערך ראש, אבל נדמה לי עדיין חסרות כמה משמעויות. האם לדעתך אפשר לשייך את המשפטים הבאים, למשל, לאחת מן ההגדרות שנתנו?

1. "וַיָּשֻׁבוּ כָּל-אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל-יְרוּשָׁלִַם בְּשִׂמְחָה" (דברי הימים ב כ, כז)
1. "וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים, לְדַבֵּר אֶל-הָעָם; וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת, בְּרֹאשׁ הָעָם" (דברים כ, ט)
2. "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת-עֲבָדֶיךָ--לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ; וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק, לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ" (מלכים א ח, לב)
3. "אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה, אַבְנֵי-קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ, כָּל-חוּצוֹת" (איכה ד, א)
4. "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י)
4. "וַיַּחַץ אֶת-שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ, שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים; וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד-כֻּלָּם וְכַדִּים רֵיקִים, וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים" (שופטים ז, טז)

פשוט חיפשתי משפטים לדוגמה ומצאתי כמה שלא ידעתי היכן לשים. יכול להיות שאני סתם מתקשה ושחלקם מתאימים להגדרות קיימות, זאת הסיבה שאני שואל.
וכמו שאמרו חכמינו: "בַּיּוֹם הַהוּא, אָז נָתַן דָּוִיד בָּרֹאשׁ" (דברי הימים א טז, ז) D= עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:49, 27 בפברואר 2007 (IST)

אהבתי את הציטוט אחרון LOL... אני מודע לזה שלא כיסיתי את כל ההגדרות, עבדתי בעיקר על המשמעויות שמקובלות בלשון ימינו. זה לא ערך פשוט... אתה מוזמן להוסיף משלך וגם אני מתכוון להמשיך לעבוד על הערך בהתאם לההערה שלך. צריך להוסיף גם מילים נרדפות וניגודים. תודה על הערנות :-) ראובן 19:38, 27 בפברואר 2007 (IST)

תודה P= כן, זה מסוג הערכים הבסיסיים האלה שיש להם אלף משמעויות... גם אב"ש לא מכסה את כל המשמעויות. רק רציתי להיות בטוח שאין לי פה איזושהי טעות ולא הבאתי ציטוט שההגדרה שלו כבר קיימת ופשוט לא הבנתי אותה. אגש לעבודה, אבל לצערי איני מבין לחלוטין את משמעויות 2 ו-3 כך שאת זה יאלץ לעשות מישהו אחר.

יום טוב, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 20:33, 27 בפברואר 2007 (IST)

אה, אבל הציטוט הראשון שנתת מתאים להגדרה 4: "מנהיג, מוביל", לא ככה? ראובן 20:40, 27 בפברואר 2007 (IST)

הממם האמת שחשבתי ככה... אבל מצב שני, אם תחליף את המלה "ראש" ב"מנהיג" או ב"מוביל" תקבל משפט לא הגיוני. אולי רק צריך לשפר את ההגדרה ההיא? עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 20:47, 27 בפברואר 2007 (IST)

אוקי, הצלחתי לסבך את עצמי, שני המשפטים האחרונים בכלל לא נכנסים לאותה הגדרה... בעע הערך הזה עושה לי כאב ראש =( עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 20:49, 27 בפברואר 2007 (IST)

chill out עמש, לא רק אנחנו כאן, יש עוד אנשים שיכולים לשבור את הראש על הערך הזה :-) ואתה צודק במה שכתבת בהערה הקודמת (שזה לא מתאים בדיוק להגדרה 4). ראובן 21:50, 27 בפברואר 2007 (IST)

אם יורשה לי להתערב, מוטב לדעתי להתמקד במשמעויות המודרניות ולכלול משמעויות ארכאיות דומיננטיות (בין אם מהמקרא ובין אם מספרות חז"ל) רק כאשר הן באמת נחוצות. בערך מעין זה לא הייתי רוצה לראות חמש עשרה הגדרות רק כדי לנסות לענות על כל ההיקרויות במקרא. ערב טוב, גיא 22:44, 27 בפברואר 2007 (IST)

אני דווקא הייתי רוצה לראות את כל ההגדרות :-) ראובן 22:53, 27 בפברואר 2007 (IST)

בשביל זה יש מילונים מקראיים :-) אחד מהמאפיינים של מילון היסטורי הוא תיאור כל המשמעויות לאורך השנים. מילון בן-יהודה למשל הוא מילון כזה. אני ממש לא פוסל מילים המשמשות רק במקרא או הגדרות מקראיות. אני רק חושב שלפעמים יש לשקול לוותר על משמעויות. לפעמים אפשר לפרט על לפחות חלק מהמשמעויות הישנות בסעיף האטימולוגיה (כאשר הדבר תורם, כמו בחשמל), שכן גלגולי משמעות קשורים קשר הדוק לאטימולוגיה (פרופ' בן-עמי צרפתי דיבר על זה באחד ממאמריו וזכורות לי גם התייחסויות של פרופ' רבין ושל פרופ' הרץ טור-סיני). גיא 23:05, 27 בפברואר 2007 (IST)

למעשה, בערכים כמו ראש (מילה נפוצה ושגרתית) דווקא המשמעויות וההגדרות הארכאיות והפחות מוכרות הן החשובות, שכן קורא סביר הנתקל במילים בספר ישן (וטוב) במשמעויות האלה עשוי בסבירות גבוהה לחפש משמעותן במילון (וסביר שלא יחפש כאשר המילה נקרית במשמעות רגילה). ניר 23:10, 27 בפברואר 2007 (IST)

רוב הפסוקים שעמש ציטט לעיל שייכים בכל מקרה להלחמים או לביטויים ("בראש", "בראש חוצות"). דיברתי באופן כללי וכלל לא היה לי פנאי להתעמק בסוגיה הספציפית של ראש. בוויקימילון לפעמים יש נטייה להביא את כל המשמעויות ששימשו אי-פעם - וכאשר המספר גדל וגדל זה עלול לגרוע ולא להוסיף. זה כל מה שאמרתי. גיא 23:14, 27 בפברואר 2007 (IST)

אולי באמת לא היה טוב להביא את "בראש חוצות" כאן, אבל המשמעות דומה גם במקומות מסוימים מחוץ לביטוי: "כִּי-כֹה אָמַר ה' רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם" (ירמיהו, ל"א, ו'); "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר" (משלי, א', כ"א). איני אם להסתכל על "בראש" כביטוי בני עצמו או כנגזרת של הגדרה מספר ארבע.

בכל אופן, חשבתי שהמלון אמור לספק לקורא פירוש למלה כאשר הוא נתקל בה. מלון מקראי אולי יסביר ביטויים שמשמעותם השתנתה לחלוטין - כמו חשמל, או שבץ - אבל איני רואה סיבה בגללה לא נכניס משמעות מיושנת או מליצית להגדרה כשלפניה כתוב ארכאי. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 00:34, 28 בפברואר 2007 (IST)

אני שוב מדגיש: לא אמרתי שיש להשמיט לגמרי הגדרות ארכאיות. רק הצעתי לשקול להסיר חלק מהן (כגון כאלו שאינן מופיעות כלל בספרות) כדי למנוע עודף הגדרות. במקרא המילה מלאך משמשת כמה פעמים לתיאור שליח אנושי של ה' (כגון נביא) - האם באמת יש להוסיף הגדרה שלמה נפרדת לשם כך? זו רק דוגמה. אני ממליץ לעיין בכמה ערכים "גדולים" במילון מקראי טוב, אולי זה ימחיש יותר למה כוונתי. ההגדרות של אבן-שושן הן ממש לא דוגמה מבחינתי. גיא 06:52, 28 בפברואר 2007 (IST)

לאחר שהבהרת את עמדתך אני רואה שלמעשה אין בינינו מחלוקת אמיתית, כמו שמתברר לעתים קרובות... ראובן 13:34, 28 בפברואר 2007 (IST)

משפטים לדוגמה

ביצעתי התאמה ידנית להנחיות החדשות בערך שיש לי סנטימנטים אליו... ;-) בגלל ריבוי ההגדרות בחרתי לכלול משפט אחד בלבד מתחת לכל הגדרה, אך מובן שניתן לשנות זאת. ראובן 23:22, 14 באפריל 2007 (IDT)

מראש

האם כדאי לציין את השימוש היחודי עם הקידומת "מ", במילה "מראש", שם המשמעות שונה משאר ההגדרות. דניאל ב. 01:04, 1 ביולי 2009 (IDT)

מראש ראויה לדעתי לערך נפרד. זה גם חלק דיבר אחר (תואר הפועל). ‏nevuer‏ • שיחה 02:03, 1 ביולי 2009 (IDT)