ציר
(הופנה מהדף צייר)
צִיר א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים, צִירֵי־ |

- בליטות בדלת הנתונות בשקעים ועליהן סובבת הדלת.
- ”הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ וְעָצֵל עַל־מִטָּתוֹ.“ (משלי כו, פסוק יד)
- ”וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת “ (בבלי, מסכת יומא – דף לט, עמוד ב)
- חלק מהתקן או ממתקן שעליו סובב חלק אחר שלו.
- ”הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
- גלגלי העגלה מורכבים על ציריהם.
- בהשאלה מן (2): עניין מרכזי שמביא לדיונים או לפעילות סביבו.
- הוא היה שחקן הציר במשחק הכדורסל.
- שוויון בין המינים הוא הציר עליו נסבו דיוני הוועידה.
- (מתמטיקה) תיאור גרפי של שינוי גודלם של המספרים.
- במערכת קרטזית צירי המספרים מאונכים זה לזה.
- בהשאלה מן (4): קו המתאר את מקומו של אחד הממדים העיקריים.
- הירדן זורם במקביל לציר האורך של ארץ ישראל, ונחל חדרה מקביל לציר הרוחב.
- בהשאלה מן (5): (צה"ל) הדרך המקשרת בין מקום המוצא ליעד.
- אנו ננוע בציר ממוצב א' למוצב ב'.
- כל צירי הגישה ממוקשים.
- קשר בין מדינות לשם פעולה משותפת, בדרך כלל במובן שלילי.
- גרמניה ואיטליה היו מדינות הציר שנלחמו בבעלות הברית.
גיזרון
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
צירופים
תרגום
ראו גם
צִיר ב
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים, צִירֵי־ |
- שליח, נציג.
- ”הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי-גֹמֶא עַל-פְנֵי-מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל-גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט...“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
- ”וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד-מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד-שְׁאוֹל.“ (ישעיהו נז, פסוק ט)
- ”...וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה.“ (עובדיה א, פסוק א)
- ”כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
- צירי המפלגות לכנסת נבחרים בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.
גיזרון
- מילה מקראית.
הסעיף "גיזרון" בערך זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולשכתב אותו.
”בּוֹשׁוּ וְגַם-נִכְלְמוּ, כֻּלָּם: יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה, חָרָשֵׁי צִירִים“ (ישעיהו מה, פסוק טז). עפ"י מילון קליין, 'ציר' הוא זה המצטייר כמנהיג לצורך ייצוג אדונו - המנהיג . לקוח מן אכדית אֻצֻרתֻ uṣūrtu בהוראת תבנית וצורה המשמשים גם לצלמים . בלשון חזל "פסילים" [1] במקרא מופיעים חרשי מתכת, ברזל, אבן ועוד, אך חרשי הצירים נודעו כחרשי פסילים וכמקדמי המכירות של עבודת האלילים.
תרגום
סמוכין
צִיר ג
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם מופשט |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים, צִירֵי־ |
- לשון המקרא (בעיקר ברבים: צִירִים) גל או התקף של כאבים חזקים מאד שחווה היולדת, כחלק מתהליך שנועד להוביל לכדי לידת הולד.
גיזרון
צירופים
תרגום
- אנגלית: contraction, labour pains
- צרפתית: contraction
ראו גם
צִיר ד
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים, צִירֵי־ |

- לשון חז"ל הנוזל שנתבשל בו האוכל והוא ספג את טעמיו.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם; הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ט)
- ”וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה [...] הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)
גיזרון
- מארמית.
מילים נרדפות
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
![]() |
צִיֵּר
ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צייר |
שורש וגזרה | צ־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
בניין | פִּעֵל |
- יצר תמונה באמצעות פיזור שיטתי של צבע על־פני משטח.
- "כָּאן הָיָה מִכְחוֹל וְאָנוּ שְׁנַיִם / מְצַיְּרִים צִיּוּר בְּתוֹךְ צְבָעִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִדְהוֹת." (עָבַרְתִּי רַק כְּדֵי לִרְאוֹת, מאת אסתר שמיר)
- "עוֹד לֹא צִיַּרְתִּי פֶּרַח, עוֹד לֹא גִלִּיתִי אֵיךְ / תּוֹבִיל אוֹתִי הַדֶּרֶךְ וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ." (עוֹד לֹא אָהַבְתִּי דַּי, מאת נעמי שמר)
- בהשאלה: תאר במילים באופן שהשומע יוכל לראות בדמיונו את החויה.
- הוא צייר בפנינו תמונה חיה של המאורע.
נגזרות
תרגום
ראו גם
השורש צור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
צַיָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צייר |
הגייה* | tsayar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ צַיָּרִים |

- מי שמכין תמונות דו ממדיות בצבע, גיר, פחם וכדומה; אמן שמציר על משטח.
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- לשון חז"ל יוצר, מי שעושה או מעצב צורות בחומר.
- ”אין צייר כאלהינו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף י, עמוד א)
גיזרון
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ↑ מאת: שמואל אחיטוב .מקרא לישראל: ישעיה מ-מח / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא. עמ' 229