פה
(הופנה מהדף פא)
פֹּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פה |
הגייה* | po |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- במקום הזה.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי־גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן; הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?“ (במדבר לב, פסוק ו)
- ”כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם – לִפְנֵי יהוה, אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם.“ (דברים כט, פסוק יד)
- ”וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל־אֹהֶל יהוה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי פֹה אָמוּת...“ (מלכים א׳ ב, פסוק ל)
- ”מַה־לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי־חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ?“ (ישעיהו כב, פסוק טז)
- ”וָאֹמַר־עַד פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ.“ (איוב לח, פסוק יא)
- ”בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה / לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ: / פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה...“ (הַמַּתְמִיד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
עריכה- מילה מקראית, לא ידוע מקורה. מופיעה בשפות כנעניות נוספות, כגון פונית.
- במקרא מופיעים לעתים הכתיבים הבלתי־תקניים פּוֹ (ביחזקאל מ ומא) וכן פֹּא (בפסוק לעיל).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: qui
- אנגלית: here
- ארמית: הכא
- גרמנית: hier
- יוונית: εδώ (תעתיק: edó)
- יפנית: ここ (תעתיק: koko)
- לטינית: hic
- נורווגית: her
- ספרדית: aqui
- ערבית: هنا (תעתיק: הֻנָא)
- פורטוגלית: aqui, cá
- צרפתית: ici
- קוריאנית: 여기 (תעתיק: yeogi)
- רוסית: здесь (תעתיק: zdesʹ)
- שוודית: här
פֶּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פה |
הגייה* | pe |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־י־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ פִּיּוֹת; פִּי־, ר׳ פִּיּוֹת־; כ׳ פִּיו או פִּיהוּ, פִּיהָ, פִּי, פִּינוּ, פִּיךָ, פִּיךְ |
- פתח הכניסה הקדמי של מערכת העיכול, הממוקם בפנים. מלבד אכילה משמש גם לנשימה ולהפקת קולות.
- ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
- ”וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ...“ (ישעיהו נא, פסוק טז)
- ”פִּי-צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט“ (תהילים לז, פסוק ל)
- ”אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי; הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי-פִי“ (תהילים נד, פסוק ד)
- בהשאלה: פתח.
- בהשאלה: דובר,מגיד
גזרון
עריכה- מן אכדית "pi" או פּוּ pû. בתרבות האכדית, לשם הפיכת הפסל מעשי ידי אמן - לאל ממש, היה נהוג לבצע את "טקס פתיחת הפה" שנועד להפיח רוח חיים בפסל, ולאפשר לו ולכהן לאכול קרבנות ולהתבשם מן קטורת, לאחר מכן היה מתבצע "טקס רחיצת הפה" שנועד לטהר את הפסל טיהור מוחלט. [1]
- 4: יוונית-עתיקה: אֵייפּון εἶπον פועל בהוראת להגיד, לאמר, לדבר .
צירופים
עריכה- אחד בפה ואחד בלב
- אל תפתח פה לשטן
- אף על פי (אע"פ)
- אף על פי כן (אעפי"כ)
- בחצי פה
- בעל פה (בע"פ)
- בפה מלא
- בפה רך
- הפה שאסר הוא הפה שהתיר
- חרב פיפיות
- יד לפה
- כבד פה
- כלאחר פה
- מי פה
- מלא מפה לפה
- מלא פיו מים
- מפה לאוזן (פל"א)
- ניבל פיו
- על פי (ע"פ)
- פה אחד
- מוצא פה
- פתחון פה
- פה חנף
- פי האתון
- פי הטבעת
- פיו ולבו שווים
- פליטת פה
- מלא פיו מים
- מלא פיו שחוק
- פה קדוש
- פער פיו
- פצה פיו
- ראשוני פה
- שניוני פה
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פה |
פָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פה |
הגייה* | fa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
פה (F) | |||
---|---|---|---|
| |||
תדירות | 349, 698 | ||
תווים | |||
- [תווים] התו הרביעי בסולם הצלילים, מסומן גם באות F. תדירותו 349 הרץ.
- פה הוא הצליל שמשמיע הצופר של מכוניות אמריקאיות.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פה |
- ↑ אלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל,נדב נאמן, שאול שקד, מנחם קיסטר ויוסף גייגר יד יצחק בן-צבי,תשס"ח - 2008,ירושליים, עמ' 27