חֵךְ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חך
הגייה* khekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־כ־ך
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות חִכִּי, חִכּוֹ, חִכָּהּ,
 
מיקום החך בפה
  1. גג הפה אצל בני אדם ובעלי חוליות.
    • ”מַה־נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי.“ (תהלים קיט, פסוק קג)
    • ”כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי; וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח, פסוק ז)
    • ”אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טוֹב; וְנֹפֶת מָתוֹק עַל־חִכֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יג)
    • ”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
    • ”דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל־חִכּוֹ בַּצָּמָא; עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם.“ (איכה ד, פסוק ד)

גיזרון עריכה

  • ייתכן כי השורש המקורי הוא ח־נ־ך, כנראה במילה חניכיים, וה־נ' נבלעה (כפי שקרה במילה אף מהשורש א־נ־ף).

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חך