חֵךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חך
הגייה* khekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־כ־ך
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות חִכִּי, חִכּוֹ, חִכָּהּ,
 
מיקום החך בפה
  1. גג הפה אצל בני אדם ובעלי חוליות.
    • ”וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל-חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא-תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.“ (יחזקאל ג, פסוק כו)
    • ”מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי.“ (תהלים קיט, פסוק קג)
    • ”אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי; אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.“ (תהלים קלז, פסוקים הו)
    • ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)
    • ”כִּי-אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.“ (משלי ח, פסוק ז)
    • ”אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי-טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל-חִכֶּךָ.“ (משלי כד, פסוק יג)
    • ”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
    • ”דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ בַּצָּמָא עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם.“ (איכה ד, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • ייתכן כי השורש המקורי הוא ח־נ־ך, כנראה במילה חניכיים, וה־נ' נבלעה (כפי שקרה במילה אף מהשורש א־נ־ף).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חך