חֶרֶב פִּיפִיּוֹת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרב פיפיות
הגייה* kherev pifiyot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
 
זוג חרבי פיפיות
  1. חרב חדה מאוד משני צדיה.
    • ”רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם“ (תהלים קמט, פסוק ו)
  2. בהשאלה: פגיעה בזולת העלולה לגרום נזק גם לפוגע עצמו, סיכון גם למאיים וגם למאוים.
    • יש הטוענים, כי נטילת אנטיביוטיקה במינונים גדולים היא חרב פיפיות של החולה" כלומר: מצד אחד היא פוגעת בחיידקים, אך מצד שני היא מחלישה את מערכת החיסון שלו.

גיזרון

עריכה
  • מקור הביטוי בתנ"ך: ”וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ“ (שופטים ג, פסוק טז). הביטוי איננו מופיע כאן במפורש, אך בספר תהלים כן.
  • יש הטועים באשר לפירושו המקורי של הביטוי. אין הכוונה לחרב שמשני צדי ידיתה יש להב (כלומר שני להבים נפרדים), אלא לחרב בעלת להב דו־צדי, בניגוד לסכינים אחרים, שללהבם יש צד אחד קהה.

מידע נוסף

עריכה
  • פִּיפִיָּה = הכפלה של פה. צורה פחות נפוצה: חֶרֶב פִּיּוֹת, לפי ”וְאַחֲרִיתָהּ ... חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (משלי ה, פסוק ד), פיות = רבים של פה: פה של חרב = להב של חרב,[1] בדומה לשפות אחרות (יוונית δί-στομος דו-צדדי, מן στόμα 'פה' וגם 'להב של חרב'.[2] משם תרגום השבעים של חרב פיות: μαχαίρας διστόμου 'חרב דו-צדדי'[3]).

פרשנים מפרשים

עריכה
  • מצודת דוד: "שני פיות - להמיתו בקלות ומהר".
  • מצודת ציון: "פיות - חודה של חרב נקראת פה".
  • רלב"ג: "ועשה החרב בעלת שתי פיות כדי שתכנס בקלות מצד החדות אשר בשני צדדיה ותמית אותו תכף".
  • רד"ק: "ולה שתי פיות - מן לפי חרב שהוא הצד החד אשר לחרב וחרב אהוד היו שתי צדיה חדים".

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
  1. אבן שושן, ערך "פי החרב". משם הביטוי המקראי "לפי חרב" = בלהב החרב.
  2. Perseus III.1.
  3. LXX.